לפני 14 שנים. 31 בדצמבר 2009 בשעה 19:57
כולם מסכמים ודברי הטעם היחידים ששמעתי בהקשר גרסו כי הדבר המשמעותי ביותר שהתרחש בעשור האחרון הוא שכולנו ללא יוצא מן הכלל הזדקנו בעשר שנים. אני לא כאן כדי לסכם את העשור, אולי כדי להרהר בשנה שהייתה. זאת הייתה שנת התפר בין המעבר שלי לכרך הגדול וסיום התואר. כלומר עוד מ2008 אני כאן, אבל רק עכשיו זה מתחיל להרגיש כמו שצריך. וזה לא קל המעבר בין סטטוסים הזה, אני מחפשת את עצמי בגרסה חדשה לא סטודנטיאלית, קצת מתגעגעת וקצת לא. מה שכן, התחושה שיהיה בסדר/אני בסדר, משתרשת.
*אולי בעצם המהות של כל דברי ההבל הללו זאת צפירת הרגעה לכל מנגננוני החרדה שלי.