לפני 12 שנים. 27 באוקטובר 2011 בשעה 22:33
המון זמן כבר שלא הייתי מובטלת, 3 שנים. הלוואי שאשכיל להנות מזה, שיהיה הרבה שופינג וסרטים בצהריים כשהקולנוע ריק וללכת לים דווקא עכשיו שהתקרר וכל הצרפתיים עזבו. הלוואי שה יהיה קצר וממוקד. הלוואי שהקלישאות על סופים התחלות, דלת נפתחת, דלת נסגרת יהיו נכונים. כמה שסבלתי בזמן האחרון, לא מגיע לי לסבול כי אמא שלי סבלה מספיק בשביל כולנו. מרגיש לי יותר טוב וגם לא טוב, כי זאת דרך חדשה של אי ודאות. איך שכיף לכתוב ככה בלי לחשוב יותר מדי, רק לזרום- חבל שאי אפשר יותר ככה.