ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מקום לקישקעס

הצצות חטופות לקרביים שלי.

56

לפני 12 שנים. 30 בנובמבר 2011 בשעה 18:58

חודש בספירה למובטלות. היתי היום אצל ההורים, מאז שיש לי המון זמן פנוי אני מבקרת אחת לשבוע. מדהים איך משפט מטומטם של אבא שלי עדין יכול לגרום לי נורא בקלות לרצות לבכות, איך דברים לא משתנים. לא פחות מפתיע בסיפור הזה זאת חוסר המוכנות שלי להפרד מהם ומהרצון שהם יהיו בשבילי מקום להתנחם בו, אני רוצה לחזור להיות הילדה הקטנה שלהם.

נזירה בחוטיני​(נשלטת) - מבאס אותי שיוצא הכי טוב כשרעלי.
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י