לפני 17 שנים. 8 ביוני 2007 בשעה 20:28
כמה מלים על מלים או ספרים רבותי ספרים
תהילה של עגנון מסבירה את המיעוט שלה במלים, בכך שלכל אחד מאיתנו יש מס' מסוים של מלים שהוקצבו לו ומשאלה נגמרו אנחנו ממשיכים לעולם הבא. ואני שומרת על שלי כנות ומדויקות בוטות ורהוטות. הן חלון שברירי לעולם הפנימי שלי, מגיפה אותו היטב.
שבוע הספר זכור לי כמאורע שבכל שנה משנגמר חג הפסח התחלתי לצפות לבואו. כמו ילדה בסופרלנד, כל הספרים פרושים לפני. מבקשת למשש ולהריח מהכל. נשאבת אל עולמות רחוקים.
והשנה אני עומדת מהצד השני, *מוכרת מלים.
*זונה של מלים שכמותי.
תודה לי', על העידוד לכתוב.
