הישבן הנחוש שלה החל מתפתל בתנועות מעגליות,
תוך כדי פיסוק שמהדק את אחיזתו אל מול האגן הבוער שלי.
נהר של תאווה פראית זרם ביננו במעגלים,
אט אט היא החלה מרפה האחיזה, ישבנה נסוג מעט אחורה,
היא התבוננה בי בעיני השקד החכמות שלה,
שבוי, חסר אונים, כפות במבטה, צללתי לתוך עיניה.
לא ידעתי מה אני רוצה יותר – לכבוש אותה או להיכבש על ידה.
קירבה שפתיה אל שלי ולחשה : "שלא תעז לנשק, עדיין לא, תעמוד ותישאר רגוע"
נעמדתי, היא הצמידה אותי אל הקיר, נצמדת אליי,
שפתיה עדיין מרפרפות מעל שפתיי, ועיניה ננעצות בעיני, כמהות, מלטפות.
ידיים נחושות פותחות את אבזם החגורה שלי ושולפות החגורה.
"עכשיו שב" פקדה !,
"אני הולכת לבדוק את יכולת ההתמסרות שלך" לחשה וקינחה בחיוך ממזרי.
משכה אותי מהצווארון והנחיתה אותי שוב על הכיסא.
משכה ידיי לאחור והחלה כובלת אותי בחגורה אל הכסא,
~ טלפון מצלצל ~
היא מתבוננת על הצג "ממממ...איזה עיתוי ! אני שמה אותו על הספיקר"
היא : "דני מאמי, מה קורה ?"
הוא : "בסדר מותק, את חוזרת הביתה היום ?"
היא : "מעט יותר מאוחר, אני קצת עסוקה פה"
"מצאתי לי חבר חדש לשחק איתו..."
הוא : "במשרד שלך ?! את משוגעת לגמרי...את לא מפסיקה להפתיע אותי"
"אולי תביאי אותו אחרי זה לכאן, תכירי לו את חדר העבודה שלך"
היא : "מממ...לא חושבת שהוא ממש בקטע, ילד טוב כזה, לא ! אני חושבת שלא אקלקל אותו !"
הוא : "אני חושב שזה יותר בחירה שלו, אבל מה שתירצו"
היא : "טוב מותק, אני מחורמנת מידי, נדבר כבר, אוהבת אותך, ביי"
אני : המום ! המום !! המום !!!
מביטה בי בחיוך ארוך ועמוק
"אוייששש, כמה חיכיתי לרגע הזה, כמה פינטזתי עלייך !"
מורידה חולצתה הלבנה, מפשילה כתפיית החזייה, חושפת שד לבן ואצילי.
"אני הולכת להיות הפאם פאטאל שלך להערב,
ואתה – אתה הולך להיות עבד המציצות שלי !"
אני רוצה שתהנה להתמסר אליי, תהנה מהדבש, וגם קצת מהעוקץ
אתה תראה – זה מדהים...!"
שוב פיסוקה הרחב צונח על האגן הבוער שלי,
מקרבת השד הצחור אל פי ואני סוגד לו בנשיקות לוהטות,
פראיות ועדינות לסירוגין,
דקות ארוכות, פי מענג, מנשק את צווארה, את תפוחי כתפיה,
את חזה המאדים,
גופה רוטט, נסחף, היא נאנחת חרישות "תמשיך...." מייללת.
מורידה החזייה לגמרי, פיטמותיה זקורות וגאות, אני נושך אותן.
היא מחניקה אנחות, פתע נסוגה קלות אחורה כדי להתבונן בי,
פניה סמוקות, דמעות נוצצות בזויות עיניה, נושמת מולי בכבדות.
מנשקת אותי נשיקה פראית, ארוכה, בלתי ניתנת לניתוק,
שולחת יד אל תוך חצאיתה, מנגנת בנוקשות על המפשעה הרטובה שלה,
(המשך בדרך...)
לפני 17 שנים. 1 במאי 2007 בשעה 20:53