הגיעה אלי מחשבה מוזרה בקשר לפסימיות...
להיות פסימי אמיתי יכול לעשות אותי רק אדם נורמאלי יותר
איך?
נראה שאני פועל ריאליסטית על פי אופטימיות.
אם הייתי פועל ריאליסטית על פי הפסימיות, לא הייתי משקיע עצמי בתחום מתוסבך כמו משחקי מחשב. לא היו לי יציאות מוזרות כמו עכשיו. הייתי מכוון את עצמי רק למה שבטוח.
למיטב ידיעתי אף אחד לא רוצה שאהיה ככה... 😄 בטח שלא אני. זו לא הדרך שלי.
אני לא מוכן לעבור נורמליזציה. טוב לי מידי. טוב לי.
ובכל זאת אני נוהג לתייק עצמי מיידית כאדם הרבה יותר "שלילי" מכל אחד שקיים...
זה יוצא בבלוג לדוגמא בטון השלילי העמוק שיש לחצי ממה שאני כותב
אני יכול בקלות להסביר במילים את הפסימיות בנושאים כמו הקרחת שלי, עתיד האנושות, ועוד מספר מצומצם של עניינים. שגם הם עם הזמן מתחילים להצחיק אותי יותר מאשר להדאיג.
אבל האם אלו מספיקים כדי להכתים את האופי שלי - כאדם שלילי שרואה רק כישלון?
לא בטוח, כי נראה שברוב התחומים אני לא פועל על פי פסימיות.
וכידוע, מעשים מדברים יותר מאשר מילים.
אז מה נשאר?
לפני 16 שנים. 29 בפברואר 2008 בשעה 2:56
