לפני 3 חודשים. 30 בינואר 2024 בשעה 14:45
די מהר בגיל 6 הבנתי שהמציאות לא אוהבת אותי אז התייחסתי למשחקי המחשב כעולם האמיתי ולמציאות כסתם מקום שצריך להיות בו כשאני לא במחשב
היה נחמד לי בעולם שיצרתי לעצמי אבל אז פיספסתי את כל המסלולים של חטיבה-תיכון-צבא-חברים-טיול אחרי צבא-מערכות יחסים-לימודים-קריירה-משפחה וכו... וכו... שלאנשים יש. אני לא חוויתי כמעט כלום מזה.
יש לי הרבה בראש אבל הרוב לא קשור לאנושות - ובטח לא לחברה הישראלית שאני חי בתוכה. אני בן אדם די סהרורי והזוי. שלפעמים עושה קצת עם עצמו משהו, אבל רוב הזמן כלום לא מצליח לי.
עכשיו, ביום האחרון של גיל 37, זה קשה להיות אופטימי שמכאן דברים ישתפרו. למרות שאני מנסה להיות אופטימי.