שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

חמוד כושל ומבשל

דמעות והסמקות
לפני 15 שנים. 27 במרץ 2009 בשעה 0:19

החיים עוד לא התחילו. החיים נגמרו. נקמת הזעם האחרונה מיצתה את עצמה. נפתרנו מהרכוש. השארנו מכתב פרידה זרקנו את האישיות בכבוד לפח. לא נשאר במה לטפל. ועדיין דברים זזים. כמו הבזק לפני המוות. או אולי העולם שמעבר. אפשר למות מההתמדה של התאים בי שאני לא לגמרי שולט בהם. למה נזכרתי בכפילות המרושעת הזאת? זה לא משחק מחשב מטורף זה אמיתי. אני רואה לבבות בפינה העליונה. אני חיי יותר מחיים אחד.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י