חמוד כושל ומבשל

אתמול בלילה הרצתי יותר ממאתיים משחקי מגאסון דרך האקסבוקס באמולטור.
ביחד עם חבר ניסינו להבין מה היה במשחקים היפנים האלו שמשך אותנו פנימה כל כך כשהיינו בני 4-10.
את אחד מהם אפילו סיימנו - צבי הנינג'ה 3 מנהטן פרוג'קט. אבל סיימנו אותו עם המון שמירה וטעינה של מצב המשחק- אפשרות שלא היה קיימת במגאסון המקורי אלה רק באמצעים הטכנולוגיים של היום. אין לי מושג איך אנשים היו אמורים לסיים את המשחק המקורי כמו שהוא היה אז.
אחד מהדברים הראשונים שקפצו לי לראש היה כמה היפנים האלו מרושעים וסדיסטיים.
זה לא רק שהם מתעללים בצבי הנינג'ה בנשקים כואבים ובצורות אלימות ביותר. הרמת קושי של חלק מהמשחקים היא לא אנושית. יש משחקים שאני זוכר טוב את הסוף שלהם אבל לא מצליח להבין איך סיימתי את כל המשחק בתור ילד קטן.
המבנה של השלבים ברוב המשחקים הוא כזה שצריך להיפסל כמה פעמים על השלבים הראשונים רק בשביל להבין בערך איך משחקים. ואז להתחיל מחדש. אחר כך כשהשלבים מתקדמים מתגלה שלכל שלב יש אסטרטגיה מאוד מסויימת לנצח אותו. ואין לך שום דרך לדעת את זה מראש. לפעמים יש זמן מוגבל לכל שלב ובעצם אם אתה עושה צעד אחד מיותר, אתה לא יכול לנצח בזמן. אתה חייב לשמור מפה מנטלית של אותו שלב ועם כל פעם שאתה נכשל בו להפוך את המפה ליותר מפורטת, ואז אם יש לך מספיק מזל ויכולת תצליח לסיים אותו בניסיון הרביעי. לפעמים יורים עליך 6 קליעים שמכולם אתה חייב להתחמק בזמן שאתה אמור להרביץ לאויב אבל רק בזוית מאוד מסויימת אחרת הוא מעיף אותך קיבינימט. ואז צריך לאמן את עצמך לתוך קורדינציה פסיכית שתתאים בדיוק למשחק. ואם נפסלים יותר מידי פעמים, צריך להתחיל הכל מהשלב הראשון. למשחק אין שום סנטימנטים לגבי כל הדברים שהשגת בתוכו (שיטה מנוגדת נחרצות למשחקים חדשים כמו WORLD OF WARCRAFT ששומרים מעקב כל פיפס קטן שעשית בחייך הוירטואליים)
היו מלא משחקים שפתאום יוצאים כמה ביריונים מתוך אמבוש וקורעים אותך בצורה כזאת שהדרך היחידה להתחמק מהם היא לדעת מראש בדיוק את כל הנקודות בשלב שבהן יש אמבוש בשביל להתכונן לפני.
מה שאני מנסה להגיד, זה שהתעללו בי המון כשהייתי ילד :}