אתמול היה לי אחלה יום:)
אפילו יום מצחיק..הייתי אמורה להתחיל עבודה חדשה בבית קפה בירושלים
הייתי אמורה להיות שם ב9
העירו אותי רק ב9 וחמישה..למה העירו אותי ולא שמתי שעון מעורר?
כי אין שעון מעורר בעולם שמסוגל להעיר אותי..
בקיצור קמתי בהיסטריה שטפתי פנים ציחצתי שיניים התארגנתי והתלבשתי ואז קלטתי..שאין לי מושג לאיזה בית קפה אני אמורה ללכת
קפה הלל? קופי בין? קפה קפה?
עם מי בכלל דיברתי?
ואיפה זה בכלל? איזה רחוב היא אמרה לי?..
איך קראו לה..ליאת? לימור? לינור?
סעמק..
טוב חיפשתי באינטרנט מפודחת לגמרי מתקשרת לכל מיני סניפים לברר אל מי צריך להגיע מתלמדת..
מצאתי..כעסו על האיחור ביקשו שלא יקרה שוב
הגעתי.. למדתי את התפריט..די דומה לארומה שעבדתי שם כבר חצי שנה ועדיין זוכרת את כל התפריט בעל פה
אחר כך הראו לי בערך מה צריך לעשות וכל חמש שניות זנחו אותי לבד..
תסתכלי ותביני
עיצבן אותי..מה אתם עושים צחוק? הבאתם אותי כדי לרגל אחריכם?
באמצע שיחה עם האחראית משמרת ואחרי שההתקפת לב מהאזעקה עברה
אמרתי שזה לא נראה לי
שאני צריכה להתגייס בקרוב ואין שום סיכוי שידחו לי את הגיוס למרות שאני מאוד רוצה
ונקרע לי הלב לאכזב אותם שלא תהיה להם מלצרית מצויינת שכמותי
(:
טוב..מתקשרת לשלי[חברה עוד מהצפון]
היא יוצאת מהבסיס בדרך לתל אביב
אני בדרך הביתה לקחת כל מיני דברים..הגעתי מכינה תיק בגדי ים שמיכה מגבות שמן שיזוף
החוצה..רגע איזה החוצה
צריך להתקשר לכל האנשים הסתומים במדינה הזאת ששמים עליהם מדים ירוקים כאלה שמתוייגים עם המילה צה''ל שיזכרו לאן הם שייכים..
לצערי אני הולכת להיות אחת כזאת בקרוב..
התקשרתי..מה עם הפקס? נו דוחים לי? לא אין אישור לדחות לך!
מה?! למה..לא יכולים לומר אין לך למה לערער הסיכויים קלושים
טוב אני צריכה להפגש עם זה..ותעבירו לי את ההתייצבות לכאן ולאן אני מיועדת?
חצאי תשובות שרק מבאסים יותר..
זין על הצבא יאללה תל אביבה..
הגעתי לתל אביב נפגשתי עם שלי חיבוקים נשיקות החמודה הזאת קנתה לי עגילים לגבה(:
כי כל הזמן נופלות לי הגולות ויש לי עגיל בגבה עם גולה אחת..
נסענו לים..לחוף הילטון נראה לי..
מתברר שזאת הפעם הראשונה שלה בים..והיא התלהבה כמו ילדה קטנה
אבל זה היה חמוד(:
אחר כך המשכנו לרחוב בן יהודה לאיזו מכבסה שם..
ושם..מצאתי את בעלי לעתיד:)
בהתחלה בכלל התעלמתי ממנו רק דיברתי איתו באנגלית בשביל שלי שלא מסוגלת לנהל שיחה באנגלית או אפילו להחליף משפט..
ואז היא שאלה דרכי שאלות עליו
וראיתי גבר..עם שיער ארוך..ברזילאי מתברר
וכששאלתי מה הוא עושה כאן בארץ הוא אמר שהוא מוזיקאי..מנגן בגיטרה פשוט בא לכאן כדי לנגן
ואז היו לבבות באוויר שריחפו מסביבי ומלאכים קטנים ששרו כמו בכנסיה..
הצעתי לו לבוא איתנו לאכול באיזה חומוס שהיה ממול למכבסה..הוא כבר אכל שם לפנינו ולא הפסיק להתלהב מזה שזה עולה רק 14 שקל
אנבליאבול!
אחרי שחציתי את הכביש להביא לנו אוכל אני שומעת את הצרחות של שלי:
"אדייייייייייי אדיייייייי את חייבת לראות זה איגור!!!! הנה איגור!!!! אדי בואי!!!!!!!"
הסתכלתי לאן שהיא מצביעה וראיתי מישהו רזה וגבוה עם שיער ארוך מתרחק ממנה..
הבנתי שזה איגור מהשרדות..
(:
חזרתי למכבסה..התחלנו לאכול
ושאלתי את שלי:
"חשבת פעם..שתמצאי את עצמך מול מכבסה בתל אביב מנגבת חומוס על ספסל באמצע הרחוב כשכולך מלאה חול?"
בשלב הזה היא כמעט נחנקה והפסקתי לשאול שאלות כאלו:)
סיימנו את כל הכביסה..
תפסנו מונית שירות והיא ביקשה לראות את שינקין גם שם היא אף פעם לא הייתה..וגם לא בשוק הכרמל..כמה עצוב
שוק הכרמל כבר היה חצי מרוקן ומקופל ומסריח..
הלכנו לשנקין קניתי שמלה חדשה(:
היינו בחנות קעקועים ופירסינגים..לי יש שלושה עגילים למעלה באוזן ועגיל בגבה..לא יכולים לפספס את זה..לשלי יש עגיל בטבור ולשתינו היה עגיל בלשון
ואיכשהו כולם התחילו להציף אותנו בשאלות...זה כואב? כדי לנו? מתי עשיתן? כמה עלה?
טוב נו מה?!
יצאנו משם המשכנו לטייל בשינקין יצא לנו לדבר עם איזה שלישיית לסביות קצוצות ראש וקנינו באבלס:)
שלי בהתחלה לא התלהבה ממה שסיפרתי לה על השייק עם הסוכריות גומי
וכשטעמה היא לא הפסיקה לגנוב ממני את הקש בכל פעם שראתה סוכריה
המשכנו משם לתחנה מרכזית גם שם טיילנו קצת..
הגענו לאוטובוס..לא היה מקום ביחד התעקשו להפריד בנינו כמה זקנים מבוגרים
שתינו ישר נרדמנו
כשירדתי מהאוטובוס ראיתי הודעה ממישהו שאמר שהוא בעיר מתקלט באיזה פאב ואם בא לי ללכת
שתינו היינו שפוכות כשירדנו מהאוטובוס
כשהקראתי לה את ההודעה היא התעוררה ואמרה שחייב ללכת..אז הגענו לעיר אחרי כמה התלבטויות..
שתיתי בירה ומרוב העייפות הרגשתי טיפת סטלה..
ליוויתי את שלינקה לאוטובוס שוב חיבוקים נשיקות..
היא נוסעת לדודה שלה וחוזרת למחרת לבסיס..
לעומתה..היום אני עשיתי פסח בבית..ארזתי קרטונים לקראת המעבר דירה.. שטפתי עם אחי את הבית
ואפילו הספקתי לריב איתו בקולי קולות ואז להשלים כמו שאנחנו יודעים..
ותמיד הוא יוצא אשם חיחיחיחי
לא מזמן ביקשתי מאבא מתכון לשקשוקה שלו
מתברר שזה לפחות שעה עבודה
אין מצב...יאללה טייק אווי:)
לפני 15 שנים. 3 ביוני 2009 בשעה 16:03