תמיד בתור ילדה ומתבגרת ידעתי שאהיה לוחמת.. תמיד שאפתי גבוה ומה שהצבתי לעצמי השגתי אם בקלות ואם בקושי. ידעתי בדיוק מה אני הולכת ללמוד מה יהיה אורך החיים שאני רוצה ושאני לא אהיה אף פעם תלויה במישהו חלילה. קדחתנות של עבודה לימודים וכסף
לאחרונה, זה מרגיש לי אחרת, אם המטרה שלי הייתה להצליח בחיים היום המטרה שלי היא בכלל להצליח לחיות בלי מרדפים בלי כעסים בלי מלחמות פשוט להנות מהחיים כפי שהם, לעבוד בשביל לעבוד ולפעול( כדי לא להתנוון שכלית ופיזית) לאהוב בשביל להיות נאהב (בשביל הנפש) לא לכעוס ולא להיות חרא כי אני בן אדם. פשוט יצור אנושי שמהלך מספר משתנה של שנים על פני הארץ, עצם זה אני צריכה ללמוד את הארץ, העולם, להכיל לחוות להתמודד עם האבסורד הקיומי שלי ולהגיע לשלווה.
קצת סטיתי כרגיל מהמטרה שלשמה התחלתי לכתוב אבל
הלוואי ודי עם כל הבלגן והכאוס ששורר כאן, התחרפנו בתור בני אנוש לגמרי, והלוואי והמטרה של כל אחד תניה לחיות את החיים בדרך הנעימה ביותר כלפי עצמו והזולת, ונבין שזה גלגל ואנחנו אמורים להדריך את הבאים אחרינו.
