סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מילים לא אומרות מאום...

לפני 17 שנים. 16 באפריל 2007 בשעה 20:48

אף פעם לא דיברנו על זה תמיד ריחף מעלינו במין שתיקה רועמת. העיניים דיברו הגוף דיבר אבל בינינו שתיקה. עד ליום הולדתו ה- 30. החלטתי לקנות לו מתנה מיוחדת, שונה ומפתיעה. הלכתי עם חברה למין חנות שכזו המון "צעצועים". עוד לא ממש סגרתי את הנושאים האלו עם עצמי והוא,בעל החנות, בא ומפציץ אותי במיליון שאלות: חזק? חלש? כואב? כמה כואב? עוד שאלה מהסוג הזה והייתי לוקחת את הרגליים והולכת. אבל, היא הייתה שם הרגיעה, צחקה והעבירה את הנושא לאיזה נר מיוחד משהוא???
ואני מסתכלת על הקיר ויאללה רק לבחור מה לקנות לו? ואני מכירה אותו ומכירה את עצמי ממש טוב והייתי בטוחה שעשיתי את הבחירה הנכונה.
הוא מצפה ומחכה כמו ילד קטן למתנה המיוחלת והוא פותח את העטיפה ומוציא משם - שוט כחול מעור חלק ונעים והוא מסתכל עלי כאילו שזו איזו סוג של בדיחה. ואני הרי ממש רצינית. והוא אומר במין הסתייגות כזו אחרי איזה 10 דק': "וואו איזה יופי". הניח אותו במגירה ושם הוא שכב לו במשך כמה חודשים טובים. עד לערב אחד שהילד נרדם, בעלי סגר את דלת חדרו ביקש ממני להיכנס למקלחת לצאת ולחכות לו במיטה עם הראש בכרית. ואני מסתכלת עליו מרוב ההלם עשיתי בדיוק מה שאמר. ובאותו לילה עברתי את הסאשן הראשון שלי כלכך נהנתי לשחרר ומאז התמכרתי.............

כיסונית - באמת נחמד שהגעת....
ברוכה הבאה לעולם הסוטים....

אוהבת'ך
}{
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י