סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מילים לא אומרות מאום...

לפני 17 שנים. 25 באפריל 2007 בשעה 21:53

וואי עד עכשיו לא נחתי דקה האכלתי את הילד,השכבתי אותו לישון, סידרתי, ניקיתי, בישלתי ממש אשה לתיפארת מדינת ישראל (אפרופו עצמאות, חג שמח).
ועכשיו אני לבד בעלי בצפון הרחוק ישן לו אי שם על איזו מיטת נוער, בטח חצי ערום אחרי מקלחת חמה ואילו אני פה עם שיער אסוף אחרי המרתון של החיים בטרנינג מלוכלך וחולצה חצי רטובה נכנסת לחדרנו המשותף למיטה המשותפת וכל מה שעולה לי בראש זה:
נשיקה בצוואר
נשיכה באוזן
נשיכות חזקות וכואבות בפיטמות שרק מזדקרות מעצם המחשבה
לטיפות על הישבן ואחריהן הצלפות עד כאב
לאונן מולו
שיאונן מולי
שיחדיר לי את הזין שלו בכוח לפי
ו.............
ואז יורד האסימון, סתומה את לבד הוא לא כאן יבוא בבוקר תירגעי ומיד.
למה לא חשתי כך אתמול והרי אתמול הוא היה כאן, עירום לידך ישן לידך מכורבל בעצמו כמו עובר מחכה רק לסימן ממך ואת נירדמת דפוקה שכמוך.
טוב אז מה נישאר רק לכתוב על זה, לא???????:)

Whip​(שולט) - פיתחי קופסה קטנה
העבירי את הפנטזיה פנימה
וסיגרי את המכסה.

וכשיחזור מחר בבוקר, או אולי כשיהיה זמן מחר בערב,
פיתחי את הקופסה ופזרי את הפנטזיה על שניכם....
לפני 17 שנים
כיסונית - וואי...
גרמת לי להסמיק :0

"לקום מחר (היום) בבוקר עם שיר חדש בלב..."

נשיקות
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י