בין שתיים לארבע

בעקבות שיחות שהיו לי פה עם כל מיני אנשים שסיפרו לי כמה לא טוב להם כרגע בחיים נזכרתי בסיפור יפה שפעם מישהו שלח לי והחלטתי לפרסם אותו.

היה פעם זקן סיני ולו בן צעיר וסוס. יום אחד ברח הסוס מהאורווה.
באו אנשי הכפר ואמרו לסיני הזקן,"כמה שזה רע."
שאל אותם הזקן,"מאיפה אתם יודעים אם זה טוב או רע?"
למחרת חזר הסוס. יחד עימו הגיעו סוסי בר רבים. האיש ובנו פתחו את דלת האורווה וכל הסוסים נכנסו פנימה. באו אנשי הכפר לסיני הזקן ואמרו לו,"כמה שזה טוב."
ענה להם הזקן,"מאיפה אתם יודעים אם זה טוב או רע?"
יום אחר כך נפל הצעיר בעת שניסה לאלף את אחד מסוסי הבר ושבר את הרגל. באו אנשי הכפר לזקן ואמרו לו,"כמה שזה רע?" ענה להם הזקן,"מאיפה אתם יודעים אם זה טוב או רע?"

לאחר מכן, באו אנשי צבא ולקחו את צעירי הכפר למלחמה,שבה נהרגו חלק מהם אבל את הבן של הסיני לא לקחו,כיוון שרגלו היתה שבורה.

אז מאיפה אנחנו יודעים אם משהו שקורה לנו הוא טוב או רע?
מה שקורה לנו הוא אירוע. ואירוע אינו טוב או רע. הוא רק אירוע. ההתייחסות שלנו לאותו אירוע הופכת אותו לטוב או לרע בעיננו וזאת בהתאם להתנסויות שעברנו בדברים דומים,או בהתאם לחינוך שלנו שלימד אותנו לשפוט דברים,או בהתאם לאמונות שלנו.

שבת שלום לכולם ותחשבו על זה...