|
|
|
אני כלבה, על כל ארבעותי, זנבי (הוירטואלי) המקשקש, ולשוני המשתרבבת
כלבה על הכאב שאני סופגת בשביל אדוני,
על ההתרגשות וההתלהבות (מקפצת ונובחת וירטואלית) בכל פעם שאני רואה אותו
כלבה על הצייתנות והנאמנות שניתן לצפות מכלבה
כלבה שיודעת מי אדונה, ותעשה בשבילו כל מה שיבקש
כלבה אהובה, מרוצה, במקום שבו בוחרת להיות
אבל גם כלבה מפנטזת, שיבוא, רק כדי לענג אותי, כמו שהכי מטריף אותי, כמו שיודע, רק בשביל הסיפוק שלי, ככה פעם אחת....
טוב, יומולדת דורש פוסט
על השנה שהיתה, וזו שתבוא, ובכלל איך זה עם התוספת הזו
אז:
כבר מעל שנתיים, הרגשות מתעצמים,
עדיין מופתעת,
עדיין מתגרה ללא סוף, מענגת, מבקשת כאב, זה שאתה גורם לו ומחכה לתגובתי,
לא חשבתי שזה יכול לקרות, לא חשבתי שנגיע כ"כ רחוק,
מתרכזת חזק וכמעט מרגישה את החיבוק, כמעט מריחה אותך....
אבל זה פוסט עלי,
מתחילה לה שנה מדהימה, בה הכל אפשרי, שתביא איתה גדילה וגדולה והמון אהבה, גם איתך, זו שנת התחלה לדרך נפלאה, לא יכולה לחכות...
אני כלבה בלי מילת ביטחון
אף פעם לא קיבלתי אחת..
"את לא צריכה" הוא אמר לי, וצדק.
כמעט תמיד יודע עד כמה ללכת, מה אפשר עוד להוציא ממני והיכן להרפות...
אז מה אם טפטופי השעווה האחרונים גרמו לי לכוויות?
כבר שבוע מסתובבת עם כתמים בגב...
תודה
שמתם לב לטיפוסים השונים של החולים?
יש את המתלוננים, אלו שיש להם צינון אבל בטוחים שאין שני לסבלם, שוכבים במיטה, מרחמים על עצמם ודורשים כך מכולם
לעומתם, יש הסובלים כאבים, חום גבוה וצמרמורות אך שותקים, ממשיכים בשגרת יומם ומחכים עד יעבור זעם
ישנם החולים שנשארים בבית בבאסה מהעניין, אבל הם גם דואגים לעצמם ומסתדרים
ויש את הנרגנים, אלו שהופכים לדובון "לאלא", שרק רוצים שיתרחקו מהם, ואלו הכי מרגיזים!
עכשיו, כמה הייתי רוצה שעכשיו תסשן אותי, תפתיע, תכאיב ותיקח כי כך החלטת
להרגיש חסרת אונים, מצפה, רוצה ומואסת, אוי...לו רק הייתי קשורה עכשיו!
תהיתי מה כוונת החלום בליל אמש, ועכשיו מבינה,
רוצה רחוק, למקום בו שונאת מה שמבקש, שונאת לבצע, נגעלת וכואבת, ומבינה שרק לכך מייחלת...
לפעמים חלומות מתגשמים..
מדגדג לי בגרון, מכחכת ולא מבינה איך טרם התרציתי
לא חשבתי שאמשיך לשתות ולגמוע
תארתי לי שזה יהיה רק ריגוש, חוויה מדליקה לזכור ולחייך
לא הייתי מוכנה להתמכרות שהגיעה
חלפו הימים, השבועות, החודשים, ואני עדיין כאן, ממשיכה לגלות, לחייך, לאהוב, להתענג
ולהשאר תמיד צמאה לעוד
מקווה לא לרוות
מפעמת בי התחושה,
לא מרפה,
מרגישה אותך נוגע בי, מלטף, עוטף, הגוף נע למקצבך, שותה בשקיקה כל מה שתתן, מכאיב, מענג, אוהב...
הנה ידך על שערי, החמימות של המגע, הגירוי של השד, הפיטמה בפיך, הזין חודר, התחת שורף מהצלפות, מרגישה ממוסמסת מעונג, הסטירה, החיוך.
אני שם איתך, אבל רק בתוך זכרוני, משתוקקת, סופרת הדקות, מתרגשת, מצפה...
שתהיה לנו שנה מלאה בתחושות הללו ובכל אלו שתרצה להעניק לי
מרגישה כשהוא מגיע,
זה מתחיל בדברים קטנים, צללים, תחושה שמתחלפת, ובכלל לא בטוחה שרוצה שהוא יגיע, עוד לא מיציתי, נשארו כמה דברים שחשבתי שאספיק עד שהוא יגיע, חשבתי שיש עוד זמן, רגשות מעורבים, ציפייה לבאות מעורבת בזכרונות לא רחוקים, חיוך.
אני תמיד יודעת מתי הוא יבוא אבל אף פעם לא מוכנה, שום דבר לא נשאר דומה, ומעניין מה יהיה בפעם הבאה כשהוא יבוא.
בהתחלה זו הרגשה עצובה, ואז ברגע אחד הסתיו הופך לעונה הכי כייפית בשנה
אתה אוהב שאני כותבת לך, מבקש זאת, והרי בקשתך היא לי פקודה, אבל באמת שלא יודעת מה לכתוב, הרי מספרת לך כל הזמן הכל, בזמן אמת
היום מרגישה יותר; יותר אהבה, יותר רוצה,קשה יותר, יותר חזק, יותר מתגעגעת...
מפחיד אותי המתגעגעת החדש הזה, בעצם מפחידה עוצמת הרגש, שם אותי במקום פגיע יותר, יש יותר מה לאבד...וודאי אתה שואל – מה יש לך לאבד, ואני וודאי עונה שקשה לי להסביר, כי אוהבת אבל לא מאוהבת, מתגעגעת אבל לא רוצה כל יום, סקרנית אבל עדיין קצת מפחדת...
אתה מבריא אותי, אחרי סופ"ש איתך פתאום מרגישה טוב יותר, יש לי אנרגיות לשבוע חדש (טוב, אולי רק עד סוף יום ראשון, אבל זה גם משהו)...
היינו לשם שינוי בפינה שלי...אושר גדול שהיית פה והפעם לחבק...
מרגישה שאתה מרגיש כמוני, רגשותיך מתגברים, רק בלי הפחד, כי אתה כבר היית בסיפור הזה, יודע איך יתגלגל ויסתיים...תגלה לי גם?
באמת – אין לי מה לכתוב, אין סיפור או תאור, הדברים משתנים....
אוהבת גם את מה שלא אוהבת, לפעמים...
ממשיכה!
לא נרגעתי
לא עבר לי...
הייתי רוצה שיקרה בטבעיות, בלי לתכנן, אבל זה לא קורה, אז ממתינה, בפחות סבלנות...
רוצה לפגוש מישהי לתשוקה בלתי נשלטת.... תרתי משמע.....
בפנטזיה, זה קורה באיזו מסיבה, מקום סואן, אולי משקה ביד ומוסיקה כייפית, או בחנות כלשהי, במקום הכי סתמי, ואז המבטים מצטלבים, מתחילה שיחה נעימה, קולחת, שתינו מכוונות....משם הכל פתוח...
עוד לא קרה, אולי....?
