שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מעבר למראה

אני פה. מרטיב בזהירות את קצה הבוהן. ואז קצת יותר. ועוד קצת. ועוד.
כל פעם עוד, וכל פעם קצת.
לפני 12 שנים. 10 במרץ 2012 בשעה 10:11

פתאום הוא מרגיש כמה הכינוי שבחר לעצמו מייצג אותו.
כאילו זה כתוב לו על המצח.
הוא חושש להתרגש יותר מדי.
כל כך הרבה פעמים כתב אליה, חלקן רק לעצמו.
הוא כבר הפסיק לקוות שיכתוב אי פעם עליה.
ועכשיו... נראה לו שהיא מבינה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י