סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מעבר למראה

אני פה. מרטיב בזהירות את קצה הבוהן. ואז קצת יותר. ועוד קצת. ועוד.
כל פעם עוד, וכל פעם קצת.
לפני 8 שנים. 3 ביוני 2016 בשעה 13:17

אני במקום שלי.

בין הרגליים שלך, מענג אותך. עם הלשון כמובן.

''לאט, עבד,'' את לוחשת, "תתחבר למקום שלך. תרגיש כמה חיכית לזה. כמה אתה צריך את זה."

אני צריך את זה, מלכה שלי. זה המקום שלי ואני צריך אותו. אני מאט. מלקק בעדינות, מתחבר למקום שלי. לענג אותך. להתמסר אליך. להתמסר לעונג שלך, ולשאוב ממנו את כל ההנאה שבעולם.

"כן, עבד שלי. ככה. כלב טוב." 

הרגל שלך נשלחת אל בין הרגליים שלי, ודורכת על הזין שלך, שמתקשה מהריגוש שאני מקבל מלענג אותך. אני שמח שאני מצליח להראות לך ככה כמה טוב לי במקום שלי, כמה טוב לי לענג אותך. כמה נכון לי להיות בדיוק כאן, בדיוק כך, כמה נכון לי להרגיש את הרגל שלך שדורכת עלי. 

"לאט, כלב," את דואגת שלא אתלהב יותר מדי, שלא אזרז את האורגזמה, שלא אשכח שזה העונג הגדול ביותר שאני מקבל.

"תסתובב," את פוקדת עלי, "תביא לי את הזין שלי." 

בלי לנתק את הלשון אני מסתובב, כמו על ציר, מפשק את הרגליים מעליך. פעם הייתי קורא לתנוחה הזו 69, ומצפה להרגיש שפתיים שעוטפות אותו. עכשיו אני מרגיש בתנוחה הזו חשוף, פגיע, כנוע. הידיים שלך מלטפות אותי, חופנות אותי. אני עוצם עיניים ומתרכז במה שאני עושה. מתרכז בהנאה האמיתית שלי, העונג שאני מביא לך, ומנסה להתנתק מהתשוקה לעונג שלי, ממה שאני רוצה שתעשי לי.

את מושכת את הזין שלך לאחור בין הרגליים שלי, גורמת לי להקשית את הגב, ולראש שלי לרדת עוד יותר לתוכך.

"אני רוצה להכאיב לזין שלי עכשיו, עבד." ולפני שאני מספיק לפחד, אני מרגיש הצלפה שגורמת לגוף שלי לקפוץ באינסטינקט.

"ששש... תתנתק מהכאב, עבד שלי. תתחבר אלי ותתנתק מהגוף שלך. תראה לי כמה אתה מתעלה מעל לגוף שלך כדי לענג אותי. תרגיש כמה אתה רוצה את האורגזמה שלי."

אני עוצם עיניים ומתרכז בעונג שלך. מתחבר אליו. מנסה לנתק את עצמי מהתחושות הגופניות. מהכאב שאת מכינה לי. את ההצלפה הבאה אני מצליח לקבל בלי להגיב. 

"יופי כלב," את גונחת בהנאה ומצליפה יותר חזק. את לא מנסה להקל עלי, ומתרכזת, כמוני, רק בהנאה שלך. רק במה שמגרה אותך, ושעושה לך טוב. אני רק כלי שלך, מכשיר להנאה שלך, מתנשף ומלקק אותך בתאווה ומשתדל שלא תרגישי אותי. משתדל לא להפריע לך. 

"אתה מרגיש כמה אני רטובה? אתה מרגיש כמה אני מתחרמנת מלהכאיב לזין שלי?" וזה נותן לי את כל המוטיבציה לספוג כל מה שתכיני לי, לתת לך את עצמי, לתת לך להנות כמה שאני רק יכול.

ואת נותנת, את מצליפה ואני מתנתק, את היללות הכלביות שלי את כן אוהבת, את התחושה הזו שהתשוקה והכאב מפשיטים ממני את האנושיות שלי, את הדיגניטי שלי. 

"כן, כלב שלי, ככה," אני מלקק ומוצץ בכוונה שלמה, ואת מכאיבה ומתחרמנת, מהלשון שלי, מהכאב שלי, מהמסירות שלי, מהתשוקה המעוורת שלי לגרום לך עונג, אני מלקק בתאווה ואת מגבירה את הכאב ואני מרגיש את הריגוש שלך ואת האורגזמה שלנו מתקרבת, "קח את האורגזמה שלך, כלב, תשאב אותה ממני, תגמור עם המלכה שלך," ואני משאיר את הגוף שלי מאחור, לשימושך, ועף לתוכך, אל האורגזמה שאני יונק ממך, האורגזמה שלך שהיא האורגזמה שלי, אורגזמה שלנו שמתפוצצת ממך וממלאת אותי ואני קורס עליך, ממשיך לנשק בעדינות, בהכרת תודה על השיא הנפלא שנתת לי, מרגיש שהוא כל מה שאני צריך, הרבה יותר משהגוף שלי היה גומר. 

ואני יודע גם שזו האורגזמה היחידה שאני באמת יכול לבנות עליה, וזו שלמדתי - שלימדת אותי, מלכה שלי - להשתוקק אליה, ולא לשום עונג אחר.

לפני 9 שנים. 14 במרץ 2015 בשעה 8:35

לפעמים, מלכה שלי, את מעוררת בי תשוקה לחדור אליך.

את עושה כל כך הרבה טיזינג לזין שלך, ובמשך זמן כל ארוך את שומרת אותו קשה, ועל הקצה, וכל כך רוצה להתפרץ, שעם התשוקה הגדולה, וההשתוקקות העצומה, כשהתנוחה מתאימה, הגוף שלי באופן טבעי רוצה להמשיך את זה לשם. בתוך כל הכניעות מול השליטה שלך, התשוקה מעוררת את האינסטינקט הכי בסיסי.

ולפעמים את לא מרשה את זה, מלכה שלי. את לא מרשה התעוררות של תשוקות גבריות אצל העבד שלך, וכשאת מרגישה אותי מנסה לנקר שם, מגשש אל נתיב החדירה, את חוסמת ומענישה.

 

  1. את מענישה אותי

'אתה מנסה לחדור אלי?!'. ואני מיד מתכווץ בבהלה, ולא מצליח לענות, כי התשובה ברורה, גם אם הייתי מנסה להכחיש, אבל להודות בה אני פוחד. (למרות שלפעמים אני כן תופס את עצמי בבהלה וממהר להגיד, 'לא, מלכה שלי. לא ניסיתי! סליחה, מלכה שלי!' – בידיעה שהאמת ברורה לשנינו... וההשלכות יגיעו כך או כך.).

את דוחפת אותי מעליך.

'אתה ניסית לחדור אלי עכשיו,' את קשוחה, ואני מבוהל עכשיו.

'קפץ לך הגבר פתאום, הא? התבלבלת לרגע. אתה רוצה לזיין את המלכה שלך?? נדמה לך שאני פה עם גבר?  

אני נבהל....

את לוקחת את הזין שלך בידיים שלך.

'עם זה?' את שואלת בבוז שגורם לזין שלך להתקשות עוד יותר, ולפרפר ביד שלך.

את מתחילה להצליף בו, ואני קופץ עם כל הצלפה, מתחנן, ומבקש סליחה.

'אתה צריך לזכור שהזין הזה הוא רק לקישוט, ורק לשעשוע שלי. הוא לא נועד לחדור אלי, או לאף אחת. אתה לא נועדת לזיין.'

'כן, מלכה שלי, נכון מלכה שלי, סליחה, מלכה שלי,' אבל הכאב, וההעמדה הזו במקום, רק מגרים אותי יותר. יום אחד עוד אגמור מההצלפות האלה...

 

  1. את חוסמת אותי

ולפעמים את מגלה אמפתיה.

'אתה מנסה לחדור אלי, עבד שלי?'

'סליחה, מלכה שלי,' אני מיד מבין שאני אאוט אוף ליין (איך בעברית??).

אבל את לא כועסת. את משועשעת מהתפרצות הגבריות הזו, שאת כמובן מאד אוהבת שנמצאת שם ;-).

את שוכבת מתחתיי, ברגליים פשוקות, ואני על ארבע מעליך, בדיוק בתנוחה שגבר היה עכשיו חודר לאישה שלו ומזיין אותה. את מחזיקה את הזין שלך ביד, ומלטפת אותו, ליטופים עדינים, איטיים.

'הזין שלי רוצה להכנס לתוכי עכשיו?'

'כ...כן... כן, מלכה שלי,' אני לוחש בתשוקה, בחשש. את ממשיכה את הליטופים העדינים, מקרבת אותי באיטיות אל השיא.

'אתה חושב שמגיע לך? שאני צריכה לתת לך.' את מדברת ברכות, באהבה.

'לא, מלכה שלי.'

'ברור שלא, עבד שלי. אתה לא צריך את זה.' היד שלך מפסיקה לזוז, ואני, עיוור מתשוקה, אבוד בתשוקה, מתחיל להזיז את עצמי, כמו כלב מיוחם, מנסה להשיג עוד חיכוך, עוד מגע.

'אתה גם לא באמת רוצה את זה, עבד שלי. אתה יודע שזה לא בשבילך.'

'נכון, מלכה שלי,' אני מיילל בתשוקה, אני רוצה עוד, אני רוצה שתגעי, כבר לא אכפת לי איך, רק שהמגע לא יפסיק, רק להגיע לשיא, בכל דרך.

'אתה רוצה לרצות, אבל אתה רוצה שלא אתן לך. אתה מתגרה להרגיש את ההשתוקקות, אבל גם את המניעה.'

את מכירה אותי כל כך טוב, מלכה שלי. את מסתכלת עלי, כל כך מקרוב, רואה את הפנים שלי מתעוותות בתשוקה, מרגישה את השיא שלי שמתקרב, כבר יודעת כל כך טוב לזהות את הרגע הזה.

הלחישות המשפילות שלך כל כך מעוררות אותי, אני כולי בעולם של התשוקה שלי, רק רוצה עוד.

הגוף שלי רועד לך בידיים, כשאני מתחכך קדימה ואחורה על היד שלך כמו כלב מיוחם, ואת מקרבת אותי עוד ועוד, וברגע האחרון מזיזה את היד ומשאירה אותי תלוי באוויר, מתנודד, כשהגוף שלי עושה עוד כמה תנועות נואשות לפני שהוא מבין שאין שום התנגדות נעימה מולו, אין על מה להתחכך, ואני מיילל בתסכול.

מתוך תשוקה, אני מוריד את עצמי כדי להתחכך בגוף שלך, אבל את עוצרת אותי בשתי ידיים.

'לא, עבד שלי. חשבת שאתה הולך לגמור עכשיו? לך תביא את מקל הרכיבה, אתה צריך לקבל את ההצלפות שלך קודם.'

 

 

  1. את נותנת לי

ולפעמים, מלכה שלי, לפעמים את נותנת לי!

כשאני מגשש לשם, כשאני מנסה, תמיד בחשש זהיר שרק התשוקה האדירה שלי גורמת לי להתגבר עליו, הגוף שלך פתאום נענה לי, מגיב אלי, ואת נפתחת אלי, מקבלת אותי לתוכך, ופתאום עוטפת את הזין שלך החמימות הרטובה שלך.

אני מתרגש ומחסיר פעימה אל מול התענוג הנדיר הזה.

אני יודע שקיבלתי אותו רק בגלל שהייתי עבד טוב ומסור, וששמחת בי, ואני מתמלא הכרת תודה.

מה שבשביל הרבה גברים הוא פעולה שגרתית, טבעית, בשביל חלקם אפילו לא דורשת נכונות מלאה ועמוקה מבת הזוג, אלא זכות טבעית מתוקף מערכת היחסים – מרגיש בשבילי כמו עונג נדיר ומיוחד, פרס שאני מקבל, שאני מקבל ממך, שאת נותנת לי כי את מחליטה לתת לי.

והתגובה שלך תמיד משועשעת, שעשוע מהתפרצות התשוקה הגברית שלי, מהרצון הזה לחדור אליך כמו שגבר חודר לאישה, שעשוע שתמיד גורם לי להרגיש כמו ילד שנותנים לו קצת לשחק במשחק של הגדולים, שלא באמת מתאים לו, שאני שם לא בזכות אלא בחסד, חסד שלך, מלכה שלי, שבכל רגע ייפסק, כשתחליטי שמספיק לי, או שארגיש שהאורגזמה קרובה מדי, ואני צריך לצאת.

אני מרגיש כמו כלב מיוחם שבכל רגע הבעלים שלו יכול למשוך את הרצועה ולהרחיק אותו ממושא התשוקה.

לפעמים, את לא נותנת לי מיד. את שולחת את היד שלך אל בין הרגליים שלי, מחזיקה את הזין הקשה שלך על הפתח, מחככת אותו ברטיבות שלך, 'אתה רוצה להכנס אלי, עבד שלי?' ומהטון שלך אני יודע שהפעם אני לא צריך להיבהל, שהפעם את תרשי את זה.

'כן, מלכה שלי,' אני עונה בקול משתוקק, חצי מתחנן.

'אבל אתה יודע שאסור לך, נכון?'

'נכון, מלכה שלי, סליחה,' אני כבר קצת בטוח.

'אז יהיו לזה השלכות, אתה מבין.'

'כן, מלכה שלי, כן. בבקשה...'

'אני אצליף בך אחר כך, אני אצטרך להחזיר אותך למקום שלך, שלא תתבלבל,' את אומרת, כשאת ממשיכה לחכך אותי עליך, להרטיב אותו, לקרב אותי לשיא, ואני יודע שכל תנועה שאת עושה עכשיו, זה פחות זמן שאוכל להחזיק בתוכך, זה פחות מהעונג הזה שיהיה לי, ושאני הולך לשלם עליו אחר כך. ואת כמובן, יודעת בדיוק מה את עושה, וגם אני יודע את זה, אבל אין לי ברירה, כי עם כל תנועה, ועם כל דבר שאת אומרת, התשוקה שלי לחדור רק מתגברת, ואת מביאה אותי למצב שאהיה מוכן לשלם כל מחיר, עד כמה שהעונג הזה יהיה לי מצומצם.

וסוף סוף אני בתוכך.

'תהנה מזה, עבד שלי, תהנה להיות בכוס של המלכה שלך, תהנה כמה שאתה יכול כי אתה הולך לשלם על זה אחר כך,' את אומרת בטון הממזרי הזה שלך, המשועשע מהתשוקה המעוורת שלי, כי את יודעת שהבאת אותי למצב שאוכל ליהנות מזה רק מעט.

ואני בתוכך, שטוף תשוקה והכרת תודה, מגורה בטירוף מהגישה המשועשעת והפטרונית שלך, ואת נותנת לי להיות שם עד שאת מחליטה שמספיק לי, שקיבלתי את שלי, את מה שאת מוכנה לתת, ולפעמים זה יהיה רק כמה תנועות בודדות, כמה שניות קצרות, רק כדי שאזכור את ההרגשה הזו, רק כדי שאזכור מה אני לא מקבל, מה את לא נותנת לי, ואז את מניחה שתי ידיים על החזה שלי, ודוחפת אותי ממך, מגבירה את הכוח בהדרגה, בדיוק לכמה שצריך אל מול התשוקה שלי והניסיון האינסטינקטיבי שלי להישאר עוד קצת, לקבל עוד קצת, רק עוד קצת, מלכה שלי, רק עוד תנועה – ואני בחוץ. רטוב, פועם, על הקצה – ויודע שקיבלתי ממך פינוק נדיר, ומוכן ליפול לרגלייך ולקבל כל מה שתחליטי לתת לי, ולשרת אותך בכל דרך שאני יכול.

 

**

לפעמים אני רואה התייחסויות לכך שאסור לתת לעבד לחדור אל המלכה שלו. שיש בזה פחיתות כבוד מצד המלכה, שיש בזה משהו שוויוני מדי, שהעבד עלול לשכוח את מקומו. אהה.

לפני 10 שנים. 15 באפריל 2014 בשעה 18:03

אני יושב על הספה. את שוכבת עליה, הראש שלך מונח על הירכיים שלי.

אנחנו מתנשקים.

אנחנו ערומים.

יד אחת שלי מלטפת את השיער שלך, את הפנים. השניה מרפרפת על הגוף. הגוף הנהדר שלך שאני כל כך אוהב, שתמיד מדליק אותי, שאני משתוקק אליו כל כך, תמיד. יורדת לאט אל הכוס הנפלא שלך, מרפרפת מסביב, במגע עדין, ומתקרבת לאט לאט. אני מתרגש. תמיד מתרגש לגעת בך, תמיד מתרגש למחשבה שאני עומד לענג אותך, תמיד מאושר שאני יכול, שאני יודע איך, שאת נהנית ממני. הנשימות שלך מתגברות. אני מחדיר אצבע אל בין השפתיים. את רטובה. אני כל כך אוהב את זה שאת תמיד רטובה כשאני מגיע לשם. תמיד מוכנה אלי, תמיד מחכה לי.

אני לא בטוח אם זה שלי או שקראתי את זה איפשהו, או ששמעתי באיזה סרט - שהכוס תמיד צריך להיות רטוב כשאתה מגיע אליו. מאהב טוב לא אמור להכיר כוס יבש.

ואני מלטף, למעלה ולמטה, מרגיש אותך זזה עלי, נאנחת בתוך הנשיקה שלי.

טוב לך, מלכה שלי.

ואת מרימה את היד אל מעל לראש שלך, ומלטפת את הזין שלך, הזין שכל כך שלך, ורק שלך. שמשתוקק תמיד למגע שלך. את מלטפת אותו במגע עדין, מרפרף, רק בקצות האצבעות, רק הקצה שלו, מגע מטריף שממלא אותי בתשוקה למגע אחר, שלא תתני לי. לימדת אותי את העוצמה הארוטית שבכמיהה הלא מממושת, וזה מה שאת עושה לי, רק מגע מרפרף שמעצים את הגרוי שלי בהדרגה, באיטיות, בפסיעות קטנות וכמעט לא מורגשות.

אנחנו מתנשקים, את רטובה ואני קשה, ולשון בלשון בין נשימות והתנשפויות של גרוי מתגבר.

אני מנסה להתנתק מהעונג שלי, להתרכז בלגעת בך, בלענג אותך. זה קשה, האצבעות שלך כל כך נפלאות, כל כך יודעות איך לנגן עלי. אבל אני מצליח לשמור על המגע הנכון, על הקצב, ומרגיש אותך הולכת ומתקרבת.

את גונחת, והגוף שלי מתחיל לרעוד מהריגוש. 'אל תגמור', את לוחשת לי כשאת מתפתלת מתחתיי. את לוחשת בעדינות, את לא צריכה יותר מזה, זה לא טון מצווה, אבל זה מספיק לי. זו לחישה שקטה של אישה שיודעת שהיא רק צריכה להגיד. לא אגמור.

ברור שלא אגמור, מלכה שלי. לא אגמור בלי שתרשי ואני יודע שיש לך עוד תכניות על הזין שלך. על העבד שלך.

אני מתמסר לעונג שלך. מתרכז בו. בקצב, בתנועות שלך, בגניחות שלך. אני מנסה לקרוא אותך, ולגעת בהתאם, ומרגיש כאילו את נכנסת לתוכי, שהגוף שלנו אחד, ואני מתחבר להנאה שלך, לעונג שלך. שאנחנו מאוחדים. אני כמעט מרגיש פיזית את ההנאה שלך בגוף שלי.

'אל תגמור', את לוחשת לי כשאת מתפתלת מתחתיי, ומלטפת את קצה הזין שלך, שנינו מתקרבים אל השיא, אבל רק אחת תעבור אותו. אני אשאר חרמן וכנוע ומשתוקק. אבל עכשיו אני מתענג, מתענג על העונג שלך, מתענג עם הגוף שלך, כשהתנועות שלך מתגברות, ואת עוזבת אותי כשאני שוב מתחיל לרעוד, עוזבת את הזין שלך ומתרכזת בעונג שלך, וגם אני, כל כך בתוכו, כל כך מרגיש אותו, לגמרי כאילו אני מתענג פה בעצמי.

אני מתמסר כל כולי להנאה שבלענג אותך.

ואנחנו יחד, כל כך יחד, אני רוצה את האורגזמה הזו, רוצה אותה בכל הגוף שלי, את האורגזמה שלך. והאצבע הרטובה שלי בפנים, בין השפתיים שלך, עולה ויורדת ואני מתפתל עכשיו יחד איתך, מרגיש כל כך מחובר אליך, כל כך מרוגש ומתענג, מתפתל ומתנשף וגונח בעצמי, כל כך משתוקק לשיא הזה שמתקרב, שמגיע, ואת צועקת, ואני גומר, מלכה שלי, אני לגמרי מרגיש שאני גומר, שזו אורגזמה שלי, אלא שאני גומר דרך הגוף שלך, אין לי מילים להסביר את מה שקרה פה עכשיו, את זה שלגמרי הרגשתי שגמרתי איתך יחד, אבל אני מרגיש את זה בכל הגוף, ומרגיש את זה בראש, ומרגיש חזק מאד שממש גמרתי יחד איתך, לא בגוף אלא בנפש, אבל ממש.

ואני מרגיש אצלי בגוף את השחרור הזה, ההרפיה הפוסט-אורגזמית.

ואני חושב, מלכה שלי, שכזה עבד אני רוצה להיות לך, שכל כך מפנים את האורגזמה שלך, כל כך מרגיש שהיא שלי. כל כך משתוקק לה.

ואני יכול לשמוע אותך צוחקת ואומרת שאם למדתי כל כך יפה לגמור דרכך, אני לא צריך עכשיו אורגזמות מסוג אחר.

לפני 10 שנים. 21 במרץ 2014 בשעה 0:41

מלכה שלי.

אני רחוק ממך, כבר כמה שבועות שלא נפגשנו, והכמיהה והתשוקה שלי הולכות ומתגברות.

אנחנו מדברים במצלמה. לא סקס, לא בדסמ, שיחה. מתעדכנים בימים שעוברים עלינו.

בשבועות שעוברים עלינו. שעוברים בנפרד.

אני בולע בעיניים את הפנים היפות שלך, אוגר לזיכרון כל חלק ממך שנראה לי. ותוך כדי שיחה – יומיומית, דא והא – אני לא יכול להתעלם מהגיד בצוואר, מהשיער שנופל על הכתף, מעור הכתף החשוף. כשאת נשענת לאחור והמצלמה קולטת את קימור השדיים שלך דרך הסוודר, אני מתחיל להתבלבל, ולא מצליח לעקוב אחרי השיחה. הראש מנסה להחזיר את הקשב, להישאר קוהרנטי, אבל העיניים רק מחפשות לגמוע עוד ועוד מהגוף שלך, רגישות לכל פיסת עור חשופה.

ואת, מלכה שלי, מכירה אותי טוב כל כך, קולטת שאני מאבד ריכוז. אני מסביר לך למה. כל כך הרבה זמן בנפרד ממך, שכל מה שאני רוצה עכשיו זה רק לאונן מול עצם הבריח שלך... את לא צריכה לחשוף עוד כלום, לא צריכה להתפשט.

אני חושב על תרבויות הכיסוי, הצנועות יותר משלנו, על כמה ארוטיקה יכולה להיות במבט, בצוואר חשוף, בקרסול, כשלא הורגלת להרבה יותר מזה.

את צוחקת.

אבל אני כן הורגלתי ליותר, מלכה שלי. הנשים פה חושפות טפחיים, וכשאני יוצא לרחוב אני נהנה ממכנסונים קצרצרים, רגליים ארוכות, מחשופים נדיבים. אבל זו את. את שלא ראיתי, ואת שאני רוצה לראות. והכתף שלך מגרה אותי יותר מכל שד חצוף חצי חשוף שאני רואה בחוץ.

את סקסית כל כך, ואני נהנה לראות בעיניים שלך שאת מרגישה ככה. מאושר שגורם לך להרגיש ככה. אני לא צריך יותר מזה, לא צריך שתתפשטי, שתראי לי יותר, שתחשפי. מה שאני רואה מספיק בשביל להציף אותי בתשוקה.

את אומרת לי להראות לך את הזין המתגעגע שלך, ואני מפשיל מכנסיים כשאת מכניסה אצבע אל בין השפתיים שלך. תיגע בו, את אומרת לי, תיגע בזין שלי כמו שאני אוהבת לגעת בו.

ועוד רגע ואני כבר על הברכיים, ערום, מלטף את הזין שלך בהכרת תודה, וכולי רועד מתשוקה כשאת מושכת את החולצה למטה כדי להעמיק את המחשוף, נותנת לי הצצה אל הקליבג', מוקד החלומות שלי.

והנשימה שלי נעתקת כשאני מאונן בטירוף, גונח ונאנק, מסתכל מהופנט אל המחשוף שלך, מתחנן בדממה שתמשכי עוד, שתזכי אותי בהצצה לפטמה, ומרגיש ברגע הזה שפסגת התשוקה שלי היא להיות ככה בדיוק, לאונן על הברכיים מול הגוף הלבוש שלך.

אני מתחנן שתרשי לי גם לגמור. אני מזהה את הניצוץ הממזרי הזה בעיניים שלך, כשאת חוככת אם לרחם עלי ולהרשות לי להתפרק, או להשאיר אותי ככה בטירוף של התשוקה אלייך, על קצה האורגזמה שלי, וככה לעצור אותי ולשלוח אותי להמשך היום.

בבקשה, מלכה שלי. בבקשה תרשי לי.

לפני 11 שנים. 16 באוגוסט 2013 בשעה 21:06

את משכיבה אותי על הגב, וקושרת את הרגליים שלי לשני צדי המיטה. הידיים באזיקים, שהשרשרת שמחברת ביניהן עוברת מתחת לגב, כך שאין לי יכולת להזיז גם אותן.

אני אוהב להיות קשור. זה קשה, אבל מסוג הקושי שאני אוהב. חוסר שליטה מלא. במובן הכי בסיסי שלו – חוסר שליטה בגוף שלך. בתנועות האיברים. וכמובן, אבל אנחנו הרי כבר שם מזמן – דורש אמון גדול בצד השני.

את מרוצה מהעבודה שלך, ומתיישבת בין הרגליים שלי, מחייכת. האצבע שלך מטיילת על הזין שלך, שזכיתי שיהיה מחובר לגוף שלי. רק אצבע אחת, אצבע אחת שנוגעת בעדינות, מעוררת בי את התשוקה למגע חזק, שאת תמיד אוהבת להגיד שמגיע רק לגבר אמיתי, לא לי, לא לעבד כמוני.

מה שרק מגרה אותי יותר...

אני גונח ומתפתל למגע האצבע שלך, מתקשה, כשהגוף שלי זועק למגע חזק, מלא, לשפשוף טוב, שאני יודע שלא אקבל. רק ככה, במגע קליל, בהתקדמות איטית מאד... מאד... של הריגוש. כמה רחוק שתחליטי לקחת אותו, את הריגוש שלי – רק ככה אקבל אותו, במגע עדין ותשוקה ליותר, בתסכול עצום ועונג עצום שרק מגבירים זה את זה.

את מרטיבה את האצבע ברטיבות שלך, ומחזירה אותה אל הזין. רק אל הקצה.

'תראי כמה המלכה שלך רטובה, זונה שלי. ועכשיו שנינו עם דגדגנים רטובים.'

אני גונח ומתקשת תחת האצבע האחת, רואה את החיוך על הפנים שלך, נהנית מההשפעה שלך, מזה שליטרלי את מפעילה אותי באצבע אחת.

את עולה, ומתיישב עלי. מרטיבה את האיבר הקשה שלך, אבל לא מכניסה אותו – לזה אני אפילו לא מעז להשתוקק – אלא מתחככת עליו. קדימה ואחורה, כשהגוף שלי נע אליך ואני גונח. את משתמשת בזין שלך כדי לאונן, ואני – אני, מלכה שלי, כלי. אמצעי. חפץ שאת נעזרת בו בשביל להתענג. ועכשיו זה מסוכן, כי הגרוי חזק, והתשוקה גדולה, אבל אני יודע שאסור לי להפריע לעונג שלך עם ההתפרצות שלי. אני חייב להתאפק. להחזיק. והניצוץ הממזרי בעיניים שלך מבהיר לי שאת יודעת בדיוק מה את עושה, וכל כך נהנית מזה, להטריף אותי ככה, להביא אותי אל הקצה – תרתי משמע – כשאני יודע שאסור לי לעבור את הסף.

Outercourse, אחד הדברים שיותר מגרים אותי.

את מתכופפת אלי, 'זה נעים לך, עבד? להרגיש כל כך קרוב? לדעת שאם היית גבר הייתי מכניסה אותך פנימה? נותנת לך לזיין אותי?'

לרגעים את עוצמת עיניים, מתמקדת בתשוקה שלך. ואז אני עושה כמיטב יכולתי להתאים את התנועות, להישאר שקט. לרגעים את מסתכלת אלי למטה, ואז אני מרשה לעצמי יותר, לגנוח, להתפתל, להחצין את התשוקה והעונג שלי.

ואז מגיע הרגע, והוא תמיד כל כך קשה, ואני תמיד מנסה למשוך אותו כמה שיותר, עד שאני נשבר.

'די, מלכה שלי, תעצרי, בבקשה!' אני קורא כשאני מרגיש שעוד רגע ולא אצליח להחזיק יותר. כמה קשה להגיד בדיוק את ההיפך ממה שאני באמת רוצה.

אבל את לא עוצרת מיד. למדת לקרוא את הגוף שלי טוב יותר ממני, ואת ממשיכה עוד טיפה, עד שאני מרגיש שעוד תנועה אחת... עוד תנועה אחת ואני לא מצליח להחזיק יותר... ואז את מתנתקת ממני, משאירה אותי מתנשף, מיילל בתסכול.

אבל גם את עוד לא סופקת, ובניגוד אלי – את לא אמורה להיות מתוסכלת, אין שום סיבה. אז את פשוט עולה יותר גבוה, ומתיישבת על הפרצוף שלי.

שנינו כל כך אוהבים את התנוחה הזו. אני שם, קשור, חסר יכולת תנועה, רק הלשון עובדת.

'תמצוץ אותי עבד, אחח, כן, ככה...'

את מחזיקה את הראש שלי, מסתכלת אלי למטה, ועכשיו כשהתשוקה שלי לא במשחק, אני באמת מרוכז כולי במה שאני צריך לעשות. מתמסר לעונג שלך, מתאים את הלשון שלי לתנועות שלך, לגניחות שלך. מנסה לקרוא את הגוף, להיות מותאם לרצונות. הטעם הממכר שלך, כשהנוזלים שלך יורדים אלי, כשהפנים שלי נמרחים בהם.

את תופסת את הראש שלי בין הידיים שלך, מתקרבת לאקסטזה. 'כן, כלב, תלקק את המלכה שלך, תוציא את הלשון הנהדרת שלך,' ואת מתחככת בי, בלשון שלי, קדימה ואחורה, ואני כבר לא שם, רק כלי בשבילך, כלי לעונג שלך, שמגיע... אני מרגיש את הגוף שלך מתחיל לרעוד, את ההתכווצויות שלך, כשאת גומרת על הפה שלי.

אני מחייך. מפנים, מבחוץ, תמיד כל כך שמח, מרגיש כל כך מלא, שלם, אחרי אורגזמה שלך. את נופלת לידי ואני מפנה אליך ראש, רואה את המבט הזה שלך, המסופק, שחודר לשלי, השלו, אחרי ההנאה, לפני התחדשותה, לפני שהניצוץ יחזור אליהן. אנחנו מחייכים. את מלטפת אותי, עדיין מתנשפת, האצבעות שלך מרפרפות בעדינות מהחזה של אל הבטן, ולמטה...

לפני 11 שנים. 13 ביולי 2013 בשעה 17:22

אנחנו מתגפפים על הספה, ואני פותח את החולצה שלך, וחושף שד.

אני רואה במבט המחורמן שלך שאת קולטת את הזהירות שלי, שאני מתקדם לאט, משאיר לך מרווח לעצור אותי ולהעמיד אותי במקום, לא לתת לי לקחת יוזמה. החיוך המרומז שלך מראה לי שאת נהנית מזה - גם מכך שאני לוקח את היוזמה, אבל גם מזה שאני עושה את זה בזהירות. בודק את שנינו. את לא צריכה להעמיד אותי במקום - המקומות של שנינו כבר מבוססים היטב ואהובים על שנינו מאד.

ועוד שניה, את עוצמת עיניים ומשעינה את הראש לאחור תוך גניחה קלה, כשאת מתחילה גם ליהנות מהשפתיים והלשון שלי.

ואני מתמסר למה שאני עושה, לעונג שאת משדרת, לגניחות הקטנות האלה.

ותוך כדי, אני חושב. הראש שלי תמיד עובד, קשה לי שלא לחשוב.

אני חושב כמה אני נהנה ממה שאני עושה עכשיו.

אני חושב על זה שפעם, שד היה בשבילי תחנת ביניים בדרך למטה. גם צוואר, גם טבור, גם אזניים, או מהצד השני - רגליים, ירכיים. כולם היו תחנות ביניים בדרך ל'דבר האמיתי'. הם היו אמצעי בדרך למטרה, והמטרה היתה משולבת - לספק אורגזמה, אבל גם לקבל אחת. כל השאר היו משחקים - מהנים בהחלט כשלעצם - בדרך לחדירה. מהנים - אבל דברים שבדרך. תחנות שצריך לעבור, כי ככה עושים את זה נכון.

ואני מבין שאחד הדברים שלמדתי מהשליטה, היא להפסיק לעבוד בתחנות. להפסיק להיות בדרך, ולהתחיל להיות במקום.
העובדה שאני יודע שזה לא הולך להגמר כמו שפעם זה תמיד היה נגמר לי, אין בה תיסכול, ואין בה צער. יש בה שמחה. כי אני קולט שאני לא חושב על הבגדים שלי שעדיין עלי, ועל הפלא שאני 'שומר עבורך' בתוך המכנסיים, ואני לא חושב מתי כדאי להתקדם לתחנה הבאה - אני שם, במקום שאני אוהב להיות, ואני נהנה מכל שניה שאני מקבל בו. לא מחכה לחדירה, לא מחכה לאורגזמה, גם לא מנסה להיות ילד טוב או עבד מוצלח כדי לזכות בה בסוף (באורגזמה, כמובן...) - ולגמרי מרגיש, הכי מבפנים, שאני מפיק הנאה ממה שאני עושה לא פחות משאת מפיקה ממנה.

ואני מבין שזה נכון לגבי כל איבר בגוף הנהדר והחשק שלך, כולם מקומות, ואין תחנות. כל איבר שאני מגיע אליו, שאת נותנת לי אותו, בכל דרך שאת נהנית מהמגע שלי בו - אני מרגיש מתוגמל, ונהנה. אני מרגיש שאני מקבל. ולא מחפש עוד, ולא מחפש הלאה.

כאן, ועכשיו, על כל סנטימטר שאני מבלה איתו בכל רגע נתון.

וחשבתי, שהשליטה לימדה אותי את זה.

ועכשיו כשאני כותב אני חושב, אולי פשוט ככה זה כשאוהבים.

כך או כך, זה נעים :-).

לפני 11 שנים. 28 במאי 2013 בשעה 9:58

את מגיעה מאוחר, ועיפה, אחרי יום קשה. ואני פה, מחכה לך, לקבל אותך כשאת מגיעה, לדאוג ששכמה שהיום שלך היה קשה, הסוף שלו יהיה לך נהדר. אני פה כדי לשטוף את הקושי, לנקות את הראש, לקבל, להכיל, להרגיע.

אני מקבל אותך לבוש, בזרועות פתוחות ושפתיים אוהבות, משדר לא חרמנות וכניעה, אלא מסירות, דאגה ואהבה. כשאת יוצאת מהמקלחת, ארוחה וכוס יין מחכות על השולחן. את מספרת על היום שלך, כשאני ממלא את הצלחות, ואת מרגישה כמה אני מכוונן אליך, עוטף אותך. שיש לך פה - קודם כל - בית פה ומקום ואיש שמחכים לך ומקבלים אותך כמו שאת, ובאיזה מצב שאת, בהרבה אהבה.

כשאנחנו מסיימים לאכול אני מפנה את השולחן וחוזר ללטף אותך, לעוד נשיקה, ולנסות לקרוא אותך. אם את רוצה קפה. עוד אלכוהול.
להימרח מול הטלויזיה. אם את רוצה אותי לרגלייך, עושה לך מסאז' ברגליים. מאחורייך, עושה לך מסאז' בכתפיים. אם מתחשק לך ליהנות מהלשון שלי, שמשתוקקת לעשות את העבודה שלה. או להישכב ערומה במיטה ולהתפנק במסאז' מלא.

מוכן להיכנע, מוכן להתמסר, מלא תשוקה, אבל לא מעמיס עליך את החרמנות שלי. נותן לך הערב להחליט כמה ממנה את רוצה, ואם, ואיך. לא שם עליך את הכתר, ואיתו את האחריות לחשוב, להחליט, לכוון, לקבוע. אם תרצי הוא שלך, ואני על הברכיים בשמחה. אם לא - יש לך גבר אוהב שרוצה להנעים לך, שהוא כאן בשבילך. אני לא מחכה להוראות הערב, אלא מנסה לקרוא את הרצונות שלך ולהגיב אליהם. לפתוח לך את הדלתות, ולהוליך אותך לאלו שאת מחייכת לקראתן.

לא מחכה לאנרגיות מיניות שלך, מלכה ואהובה שלי, רק רוצה לפנק, להרגיש שנעים לך, שהיום הארוך יורד ממך. מקסימום, אבקש בעדינות רשות לענג את עצמי. 

ואני כבר יכול לשמוע את התשובות...

'לא היום אהוב.'

'נראה, אולי אחר כך. עכשיו תמזוג לי עוד כוס יין ובוא לשבת לידי.'

'כן עבד נהדר שלי, אתה יכול לגמור לי על הרגל. הרווחת את זה היום.'

[כשהיד שלך נשלחת ללטף את הזין שלך] 'הזונה שלי שוב חרמנית? לכי קודם כל ללבוש משהו יפה, ותחזרי עם הדילדו.'

'אתה יכול ללטף את עצמך, אבל רק עד הקצה. אבל אני מרשה לך להביא את הדילדו הנצמד אם את רוצה, ולהראות לי איזה זונה את.'  

 

היום אני מה שאת רוצה, ואת - תחשבי רק על זה, ולא על מה שאני רוצה.

לפני 11 שנים. 16 בדצמבר 2012 בשעה 19:01

אני נזכר בפגישה שלנו

ברגעים הראשונים, כמו תמיד כולי התלהבות ואני מת להתנפל עליך,

מחכה לרגעים של הידיים המרפרפות, והגוף שמתעורר רק מזה,

לרגעים הנהדרים שאפשר סוף סוף לגעת ולהרגיש ולטעום ולהתחבר שוב.

לרגעים שהידיים שלך עוברות לחקור את הגוף שלי, ששייך לך, לבדוק איך התכוננתי לקראתך, מכניסות אותי למקום שלי שאני כל כך אוהב, שמרגיש שייך, ומרגיש שלך, ושאת עושה בי כבשלך, כי זה שלך.

וכמה מתאים ונכון לי להיות על הברכיים ברגעים האלה, שאני נכנס למקום הזה.

וכשהידיים שלך, יותר נכון - האצבעות שלך, מגששות אל הזין שלך, ואני מרגיש שאת מנגנת על הגוף שלי במומחיות, מכירה ויודעת בדיוק איך הוא עובד,

מבינה כל כך טוב שחלק מהטירוף שזה עושה לי מגיע מתשוקה למגע חזק, תשוקה לקבל מגע שזין של גבר מקבל, עם הידיעה שעבד לא מקבל את זה, אלא מגע עדין ומרפרף של האצבעות רק בקצה, המקום הזה שכל כך משתוקק ליותר, ולא מקבל, והידיעה שזה בידיים שלך, שאני בידיים שלך, ושהן נוגעות בי רק כמו שמגיע לי. כמו ואיך שאת מחליטה שמגיע לי. אם.

ולהיות שוב בין הרגליים שלך, במקום שלי, להרגיש אותך מתענגת על הלשון שלי, נהנית ממנה, להיות הכלב המלקק שלך, וליהנות מכל רגע שאני שם.

נזכר ברגעים שרכבתי עליך, הדילדו עמוק בתוכי, הזין קשור ולא יכול להזדקף, ואת נוגעת בעדינות בקצה הקשור, נוגעת ועוזבת, במומחיות, בממזריות, באמנות, רק מקרבת אותי אל הקצה, רק דוחפת עוד קדימה, אבל לא מוותרת על זה שהעונג יגיע רק מהזיון האנאלי, מהדילדו שבתוכי, מעמידה אותי במקום כשאני מנסה להתחכך ולגנוב מה שלא מגיע לי, מה שלא החלטת שאת נותנת לי. ואני מסתכל עליך מתחתיי, מוטרף מתשוקה ומעונג, ואת כל כך יפה, כל כך בשליטה, כל כך סקסית, ויודעת בדיוק מה את עושה, ואיך.

נוגעת ועוזבת, נוגעת ועוזבת, רק מקרבת עוד, ואני מרגיש כל כך קרוב, כל כך קרוב להתפרקות הזו, מסוג אחר, שרק שמעתי אליה, שרק הצלחתי להתקרב אליה עד היום, של להתחיל לטפטף מתוך הזין הקשור...

ובא לי עוד, ככה בדיוק, בידיים שלך, בשליטה שלך, ההרגשה שאת יודעת בדיוק מה את עושה לי, לאן את מובילה אותי, איפה את רוצה שאהיה, והמקום הזה כל כך מטריף אותי, גורם לי לאבד את עצמי בתוך העונג, ומרגיש כל כך נכון.

 

ומת להיות איתך שוב, ולעשות לך טוב, בכל המובנים, להתמסר אליך, לראות אותך שמחה ומאושרת, להראות לך כמה את בראש שלי ובמודעות שלי, כמה חשובה, וכמה אני מכוונן אליך.

לפני 11 שנים. 7 בדצמבר 2012 בשעה 17:48

[חלק שלישי ואחרון, כי כמה אפשר לשפוך מלל על ערב אחד, עוד ייצא לנו פה חמישים גוונים של שיואו. אבל בכל זאת, כבר כתבתי, אז נשים פה.]

 

'בוא הנה. חיממת אותי, ועכשיו אני צריכה לזיין.' ואת הולכת לחדר השינה, מושכת את הרצועה וגוררת אותי אחריך.

את דוחפת את הראש שלי אל המיטה, ומפשקת את התחת שלי. שולפת את הפלאג.

'מממ... התגעגעתי לחור הזה. התגעגעתי לזיין את הכלבה שלי,' רעד של התרגשות עובר בי, ואת צוחקת, נותנת לי ספנקים, 'אתה מת שאני אזיין אותך, אה? נכון?!' ומדגישה את השאלה שלך בהצלפה חזקה.

'כן, מלכה שלי! אני מת שתזייני אותי.'

את מתירה את הידיים שלי ודוחפת אותי אל המיטה.

'על הגב, כלבה. אני הולכת לזיין אותך כמו שמגיע לך.'

אני נשכב על הגב, ואת קושרת את הידיים והרגליים שלי למראשות המיטה. דוחפת כרית מתחת לאגן שלי.

כבול, חשוף, חסר אונים, אני נתון לגמרי לשליטתך. האצבע שלך מורחת חומר סיכה, ומכינה אותי, ואני מתפתל מתחתייך.

'תראה איזה זונה אתה. תראה כמה אתה מחכה שאחדור אליך. ככה אני אוהבת את הזונות שלי.'

ואת נעמדת מולי, וחודרת.

אני עוצם עיניים, משולהב, מקבל אותך לתוכי, מתמכר לרגע - לשליטה, לתחושת המלאות, לתחושת הכוח שלך והכניעה שלי. ואת מתחילה לזיין אותי, מגבירה בהדרגה את הקצב. אני מסתכל עלייך, זזה קדימה ואחורה, נכנסת לקצב שלך, נהנית מהעונג שניכר על פניי.

'התגעגעתי אלייך, זונה שלי,' את מתכופפת ומנשקת אותי על השפתיים, 'התגעגעתי לכניעות ולהתמסרות שלך.'

'כן, מלכה שלי, גם אני התגעגעתי. טוב להיות איתך. טוב לי שאת מזיינת אותי.'

את עוצמת עיניים ומגבירה קצב, גונחת בעונג כשאת מוצאת את הזוית הנכונה. הידיים שלך חופנות את הביצים שלי, צובטות את הירכיים שלי, שמדי פעם את מצליפה בהן, מכוונת את עצמך. 'כן, מלכה שלי, זה טוב לי,' אני גונח כשאת ממלאת אותי.

'ששש... תשתוק עכשיו כלב,' את אומרת בקשיחות, ולהדגיש את ההוראה, את לוקחת את התחתונים שלך ודוחפת לי אותם לפה, 'אף מילה.'

ואת חוזרת אל עצמך, אל התנועות שלך, הריגוש שלך שאני כל כך אוהב, מתמכרת לעונג שלך. אני עכשיו רק כלי קיבול שמכיל אותך. חפץ שנותן קונטרה לדילדו כדי שיהנה אותך. אני שותק, מרפה, משחרר, רוצה רק להיות שם בשבילך, מקוה שאזכה לאורגזמה שלך מלזיין אותי.

את מצליפה חזק, הירכיים שלי מאדימות ואני מתאפק לא לגנוח מכאב או מעונג, כשאת מגבירה את הקצב, וגונחת בקול.

'כן, מלכה שלי,' אני אומר בלב, 'תני לי את האורגזמה הזו, תגמרי ככה מלזיין את העבד שלך.'

ואז זה מגיע. הגוף שלך נדרך, ובגניחה חזקה את גומרת, ונשכבת עלי, בלי לצאת ממני, מתנשפת.

את מלטפת לי את הפנים, את הלחיים, מוציאה את התחתונים מהפה שלי, חופנת את השיער שלי ומצמידה אותי לנשיקה עמוקה.

'איזו כלבה נהדרת,' את לוחשת לי באוזן, ומתרוממת חזרה. פותחת את השרשרת שלך, ותוך כדי שאת חוזרת לזיין אותי באיטיות, את מוציאה את המפתח ופותחת את המנעול, משחררת את הזין שלי מהכלוב.  את הזין שלך, כמובן. הוא רק מחובר אלי.

לראשונה אחרי שבוע הוא חופשי, ואני גונח בעונג והכרת תודה, כשאת מלטפת אותו.

'תראי, הדגדגן שלך התקשה, כמו זונה טובה שאוהבת לקבל זין,' את מלטפת את הקצה בעדינות, ואני גונח ומתפתל למגע.

'אז אני אלטף אותו עכשיו כמו שמלטפים דגדגן. שלא תתבלבלי לי פה.'

את מרטיבה את קצות האצבעות שלך, ומלטפת בעדינות את קצה הזין.

'זה טוב לי, מלכה שלי,' אני מיילל.

'אני יודעת. אני יודעת לטפל בזונה שלי, ועד שאלמד אותך לגמור רק מהזין שבתוכך, נצטרך לטפל גם בדגדגן שלך.'

ואת ממשיכה בליטופים עדינים, וממשיכה לזיין אותי, כשאת מסתכלת לי בעיניים.

'זאת האורגזמה שתהיה לך עכשיו, זונה שלי. אורגזמה עדינה ומטפטפת. זה מה שאת יכולה לקבל היום.'

ולאט לאט, האורגזמה נבנית, בליטוף עדין, שאני יודע שתעצרי ברגע האמת, שרק תרשי לי לטפטף ולא לקבל אורגזמה מלאה ומתפרצת.

ומטריף אותי לדעת את זה, ומטריף אותי לדעת שאין לי מה לעשות. אני גונח.

'כן, זונה שלי, את אוהבת את זה. את אוהבת לקבל אורגזמה הרוסה של זונות. ואת גם הולכת ללקק את מה שתטפטפי.'

ואני מאבד את זה.

'אני גומרת, מלכה שלי, אני הולכת לגמור. תרשי לי בבקשה.'

'תגמרי זונה. תגמרי ואז תלקקי.'

ואני משתחרר, וזרם של טפטוף יוצא ממני ברצף של גניחות, ואת צוחקת, נהנית איתי, מלטפת אותי בעדינות.

כשהדילדו עדיין בתוכי, את לוקחת את הכלובון ונועלת אותי בחזרה. 'עכשיו הזין שלי יכול לחזור למקום שלו. ועד הודעה חדשה, רק ככה אני מתכוונת לשחרר אותו – כשהידיים שלך קשורות, כדי שלא תוכל לגעת בו, והתחת שלך מלא, כדי שלא תשכח מי פה מזיין את מי. שלא תשכח למי הזין הזה שייך. למי אתה שייך.'

ורק אחרי שאני נעול בחזרה, והמפתח שוב על השרשרת, את יוצאת ממני, משחררת אותי, ושולחת אותי להתנקות.

כשאני חוזר לחדר, את כבר מכורבלת מתחת לשמיכה, ואני מצטרף, נצמד אליך מאחור.

'תודה, מלכה שלי. זה היה מדהים.'

אז שולחת יד לאחור ומלטפת אותי בהמהום מנומנם, 'מתה עליך, עבד נהדר שלי. עכשיו תחבק אותי. לילה טוב אהוב.'

 

 

[לא קצת יותר מדי? ממש מדגדג לי להוריד את זה...]

לפני 12 שנים. 9 בנובמבר 2012 בשעה 13:47

[מה לעשות, זה יוצא ארוך מדי ובימינו, אם אתה לא קצר, אתה לא קיים (למעט באזורים מסוימים, שם עדיף לא להיות קצר מדי....

אז זה יבוא בהמשכים]

 

על הברכיים, מתחת לשולחן, בין הרגליים שלך. מאושר לחזור להיות שם, שמח שאת יכולה שוב להתענג עלי, על הלשון שלי. ביד אחת את מחזיקה את כוס היין שמילאתי לך, וביד השניה מותחת את הרצועה שמחוברת לקולר שלי. המתיחה של הרצועה, והפלאג שממלא אותי, מדגישים עוד יותר את המקום שלי. את חופנת את השיער שלי ומצמידה אותי בגסות אל הרטיבות שאני מלקק בתשוקה גדולה. אני לוקח את הזמן, מתמסר לתענוג הפרטי שלי, של לענג את המלכה שלי, מתמכר לתחושה שחיכיתי לה כל השבוע, נותן לך להתמסר בחזרה ללשון שלי, לנוכחות שלי, לאהבה שלי.

אני מלקק לאט, בתנועות ארוכות, קשוב לרעידות שלך, לאנחות, למשיכות ברצועה. הרגל שלך משחקת באיבר הנעול, הנפוח בכלוב שלו, האיבר שאת תמיד דואגת להזכיר לי ששייך לך, גם אם מחובר לגוף שלי, שכולו כמובן שייך לך. מדי פעם מגששת בין הרגליים שלי ולוחצת את הפלאג לתוכי. אני שואל את עצמי מה עוד תרצי לעשות לי הערב. מה תרצי שאעשה לך. כשהגניחות שלך מתחזקות אני מגביר את הקצב, ואת הלחץ, מתאים את עצמי לתנועות האגן שלך, שמתחיל לזוז בלי שליטה. ואז מאט, מחליש, רק טיפה, שלא לזרז את האורגזמה שלך. אני רוצה שהיא תיבנה, ושניקח את הזמן. שנהנה מכל רגע. אני אוהב לקלוט את הרגעים האלה, שבהם האפשרות לזרז את האורגזמה שלך מודעת לי, ואני בוחר שלא.

'כן, כלב שלי, ככה. כמו שאני אוהבת. התגעגעתי ללשון הנהדרת שלך.'

אני מרים אליך מבט, ואת מסתכלת לי בעיניים, מצמידה את הראש שלי אלייך. השפתיים שלך נפשקות, ויין זורם למטה, בין השדיים שלך וישר אל הפה שלי. אני מלקק כל טיפה, מחדיר שתי אצבעות לתוכך בזמן שהלשון שלי מטפסת לאורך השביל האדום שהיין סימן, עד אל השפתיים שלך. אנחנו מתנשקים, ואת דוחפת אותי חזרה למטה.

'למקום שלך, עבד. איזה כיף לראות אותך ככה. חיכיתי לזה.'

ואני חוזר ללקק, כשהאצבעות שלי עדיין בפנים, 'כן, עבד, כן, ככה, אני גומרת,' את גונחת בקול, ואני מגביר את הלחץ והקצב, ושולח אותך אל מעבר לקצה.

בזמן שאת מסדירה נשימה, אני מוציא את האצבעות ומלקק אותן, ואז מניח את הראש על הירך שלך, קרוב כל כך, שמח...

'תודה, מלכה שלי. איזה כיף.'

'אוחח, זה היה נהדר. כיף לחזור הביתה,' את מלטפת אותי בעדינות, נרגעת, ואני מחבק את המותניים שלך.

'אלוהים, אני כל כך רטובה. אני חייבת זין. בוא.'

את מזיזה אותי ממך ונעמדה, מושכת אותי ברצועה המתוחה, שחוסכת לי את ההתלבטות אם להצטרף אליך בעמידה או להישאר על ארבע. את מוליכה אותי אל השולחן הכבד שבסלון, משחררת את הרצועה מהקולר ומחברת אותה למנעול של הכלובון, ואז קושרת אותה סביב הרגל של השולחן, מעבירה אותה לאחור בין הרגליים שלי, וקושרת את הידיים שלי מאחורי הגב.

'תשמע, אני טובה,' את צוחקת, 'אתה חייב לראות את זה,' ואת לוקחת את הטלפון שלך ומצלמת אותי ככה, קשור וחסר אונים, בראש מושפל.

'הנה, שיהיה לך מה לראות בינתיים,' את מניחה את הטלפון מולי והולכת.

הדקות עוברות, ואני מחכה ככה, המסך כבר החשיך. אמרת שאת חייבת זין, ואני שואל את עצמי אם תחליטי לשחרר אותי סוף סוף מהכלובון שאני נעול בו כבר שבוע, מאז שנסעת. אם תרצי ליהנות הערב מהזין שלך בתוכך. אם אזכה לחדור אל המלכה שלי היום.

ואז את חוזרת, משחררת אותי מהקשירה, ואני מסתובב ורואה שאת ערומה, והסטראפון חגור עלייך. המראה עוצר נשימה, כמו תמיד. את צוחקת כשאת רואה את המבט ההמום שלי.

'מה חשבת, עבד, שהתכוונתי לזה? שאני צריכה את זה?!' ואת מסמנת בראש אל האיבר הנעול שלי ומטלטלת אותו עם הרגל שלך, 'זה מה שחשבת? שאתה הולך לזיין היום את המלכה שלך? שאתה הולך לזיין כמו גבר?' ואת מתכופפת ולוחצת את הפלאג לתוכי, ולוחשת לי באוזן, 'מה קרה, זה כבר לא אומר לך שום דבר? לא מזכיר לך את המקום שלך? מי שיזיינו אותה היום זו את, זונה, לא המלכה שלך. אני מזיינת היום, לא את,' ואת נעמדת, ומתחילה ללטף את הדילדו. 'זה הזין שאני צריכה עכשיו. כבר שבוע לא זיינתי ואני חמה על התחת שלך,' ואת תופסת את הראש שלי ומושכת אותו אל הדילדו, 'תמצוץ את הזין הזה עכשיו, עבד,' את אומרת בקשיחות, 'ואל תעז לחשוב אפילו שאתה הולך לזיין. מותר לך לחשוב רק על זין שמזיין אותך, כמו שמגיע לך,' ואת מחזיקה את הראש שלי ומתחילה לזיין אותי.

ואז את מוציאה את הדילדו מהפה שלי, ומושכת ברצועה שמחוברת לכלובון.

'בוא הנה. חיממת אותי, ועכשיו אני צריכה לזיין.' ואת הולכת לחדר השינה, מושכת את הרצועה וגוררת אותי אחריך.