אני במקום שלי.
בין הרגליים שלך, מענג אותך. עם הלשון כמובן.
''לאט, עבד,'' את לוחשת, "תתחבר למקום שלך. תרגיש כמה חיכית לזה. כמה אתה צריך את זה."
אני צריך את זה, מלכה שלי. זה המקום שלי ואני צריך אותו. אני מאט. מלקק בעדינות, מתחבר למקום שלי. לענג אותך. להתמסר אליך. להתמסר לעונג שלך, ולשאוב ממנו את כל ההנאה שבעולם.
"כן, עבד שלי. ככה. כלב טוב."
הרגל שלך נשלחת אל בין הרגליים שלי, ודורכת על הזין שלך, שמתקשה מהריגוש שאני מקבל מלענג אותך. אני שמח שאני מצליח להראות לך ככה כמה טוב לי במקום שלי, כמה טוב לי לענג אותך. כמה נכון לי להיות בדיוק כאן, בדיוק כך, כמה נכון לי להרגיש את הרגל שלך שדורכת עלי.
"לאט, כלב," את דואגת שלא אתלהב יותר מדי, שלא אזרז את האורגזמה, שלא אשכח שזה העונג הגדול ביותר שאני מקבל.
"תסתובב," את פוקדת עלי, "תביא לי את הזין שלי."
בלי לנתק את הלשון אני מסתובב, כמו על ציר, מפשק את הרגליים מעליך. פעם הייתי קורא לתנוחה הזו 69, ומצפה להרגיש שפתיים שעוטפות אותו. עכשיו אני מרגיש בתנוחה הזו חשוף, פגיע, כנוע. הידיים שלך מלטפות אותי, חופנות אותי. אני עוצם עיניים ומתרכז במה שאני עושה. מתרכז בהנאה האמיתית שלי, העונג שאני מביא לך, ומנסה להתנתק מהתשוקה לעונג שלי, ממה שאני רוצה שתעשי לי.
את מושכת את הזין שלך לאחור בין הרגליים שלי, גורמת לי להקשית את הגב, ולראש שלי לרדת עוד יותר לתוכך.
"אני רוצה להכאיב לזין שלי עכשיו, עבד." ולפני שאני מספיק לפחד, אני מרגיש הצלפה שגורמת לגוף שלי לקפוץ באינסטינקט.
"ששש... תתנתק מהכאב, עבד שלי. תתחבר אלי ותתנתק מהגוף שלך. תראה לי כמה אתה מתעלה מעל לגוף שלך כדי לענג אותי. תרגיש כמה אתה רוצה את האורגזמה שלי."
אני עוצם עיניים ומתרכז בעונג שלך. מתחבר אליו. מנסה לנתק את עצמי מהתחושות הגופניות. מהכאב שאת מכינה לי. את ההצלפה הבאה אני מצליח לקבל בלי להגיב.
"יופי כלב," את גונחת בהנאה ומצליפה יותר חזק. את לא מנסה להקל עלי, ומתרכזת, כמוני, רק בהנאה שלך. רק במה שמגרה אותך, ושעושה לך טוב. אני רק כלי שלך, מכשיר להנאה שלך, מתנשף ומלקק אותך בתאווה ומשתדל שלא תרגישי אותי. משתדל לא להפריע לך.
"אתה מרגיש כמה אני רטובה? אתה מרגיש כמה אני מתחרמנת מלהכאיב לזין שלי?" וזה נותן לי את כל המוטיבציה לספוג כל מה שתכיני לי, לתת לך את עצמי, לתת לך להנות כמה שאני רק יכול.
ואת נותנת, את מצליפה ואני מתנתק, את היללות הכלביות שלי את כן אוהבת, את התחושה הזו שהתשוקה והכאב מפשיטים ממני את האנושיות שלי, את הדיגניטי שלי.
"כן, כלב שלי, ככה," אני מלקק ומוצץ בכוונה שלמה, ואת מכאיבה ומתחרמנת, מהלשון שלי, מהכאב שלי, מהמסירות שלי, מהתשוקה המעוורת שלי לגרום לך עונג, אני מלקק בתאווה ואת מגבירה את הכאב ואני מרגיש את הריגוש שלך ואת האורגזמה שלנו מתקרבת, "קח את האורגזמה שלך, כלב, תשאב אותה ממני, תגמור עם המלכה שלך," ואני משאיר את הגוף שלי מאחור, לשימושך, ועף לתוכך, אל האורגזמה שאני יונק ממך, האורגזמה שלך שהיא האורגזמה שלי, אורגזמה שלנו שמתפוצצת ממך וממלאת אותי ואני קורס עליך, ממשיך לנשק בעדינות, בהכרת תודה על השיא הנפלא שנתת לי, מרגיש שהוא כל מה שאני צריך, הרבה יותר משהגוף שלי היה גומר.
ואני יודע גם שזו האורגזמה היחידה שאני באמת יכול לבנות עליה, וזו שלמדתי - שלימדת אותי, מלכה שלי - להשתוקק אליה, ולא לשום עונג אחר.
