מעומק המגירה

עוד יום נגמר

קפה אחרון

והשיר הזה....

רק שמה את זה כאן...

צודקים!

מזמן לא כתבתי כאן, הייתי מלאה כל כך,
עסוקה בלהרגיש....
ורק עכשיו אני יכולה לסדר קצת את המחשבות למילים.
גם כן מילים... לא כאלו שבכלל יכולות להתקרב 
לכל הרטטים והתחושות שממלאות אותי כל כך.

אבא אהוב שלי, אתה ממלא אותי בכל כך הרבה אהבה
שלא חשבתי שאפשרי עבורי בכלל להרגיש.
בלי זמן, פירקת את כל ההגנות והמגננות שלי
שהיו חלק בלתי נפרד מחיי.

אתה עוטף אותי בכל כך הרבה אהבה
אהבה בלי מילים ועם הרבה מילים ועם הרבה מגע
שאני נמסה מולך.
אין לי שום הגנות מולך ואני גם לא זקוקה להם.
אין לי שום מחשבה שהייתי רוצה לשמור רק לעצמי.
אין לי שום צורך להגן על עצמי. ממי וממה? 
חשופה לגמרי והעירום הזה הוא הדבר הטוב ביותר שקרה לי.

אין מקום שלא הייתי רוצה לטייל איתך לשם.
אין מקום שהוא רחוק מדי עבורי איתך.

אוהבת אותך כל כך.

ככה אני מרגישה לפעמים כשאני פותחת פרופילים

כשתבוא אלי, תביט לי לתוך העיניים
אני רוצה שתראה אותי הכי עמוק שרק אפשר
אני מבטיחה להסיר את כל המסכות שעטיתי
כדי להגן על עצמי.
אני אסיר מעלי את כל מה שעומד ביננו.

כשתכאיב לי, אני רוצה שתגע בי באמת
ולא רק עם השוט
אני רוצה שתתרגש מהקולות שאני משמיעה
מעצם היותי חשופה בפניך, מתמסרת ופתוחה.

כשתגע בי, קח את הזמן
להכיר כל חלק בגופי.
תהיה סקרן.
אני רוצה שתחקור כל חלק בגופי,
שתנשום אותי פנימה ללב.

כשתחדור לתוכי, אל תחדור אלי רק לגוף
אני פותחת לך פתח בתוכי
לא רק בגוף, אתה מבין?
אתה יכול להיות פראי או עדין
זה לא משנה,
רק תהיה אתה.
אני יודעת שגם אתה רוצה בזה.

אני רוצה להביט לך בעיניים
ולראות  א ו ת ך
בלי ההגנות והמגננות
בלי האגו והצורך להיות משהו אחר.
אני רוצה להתרגש ממך, 
מהדרך שבה אתה מביט בי, רואה אותי
אני רוצה לנשום אותך ולחקור אותך
כאילו מעולם לא יצאתי למסע הזה לפניך
כאילו מעולם לא התאכזבתי, נפגעתי או התרחקתי.

כשתבוא אלי.

האהבה שלי יודעת עליות ומורדות,
שלך יציבה.
הכעס שלי מתעתע,
שלך מאוד ברור.
למילים שאני אומרת יש משמעויות שונות,
ולמילים שאני לא אומרת, אפילו יותר.

אתה מכיר אותי ולא מתרגש...
אומרת דבר אחד ומתכוונת לאחר
ואתה, כל כך בהיר, ברור, מדויק
ועם זאת לא עושה לי הנחות.

אני אוהבת את זה ולא סובלת אותך בו זמנית
או שמא להיפך...

המרחק הזה שיצרתי ביני לבינך
כבר לא כל כך נוח לי.
זה בדיוק המרחק שיצרתי ביני לביני.
הכמעט הזה כבר לא מספק אותי
אין בו נחמה
אפילו בטחון כבר אין בו.

ובזמן הזה, שבו אני לוקחת את הזמן
לכייל מחדש את המערכות,
אתה כאן.
אפילו שזה בא על חשבונך.

אמרת שאתה מוכן
לקיים איתי קשר ונילי לזמן מה.
ואני, מה רוצה? לא ברור

עכשיו עננים.

סתם געגוע לקיץ.

הסרטון אינו מבוים.

גם אני רוצה לרקוד ככה באמצע הרחוב
בפועל- אני רועדת מקור, חולה.

2 דברים טובים יש בזה:
מפסיקים לעשן
צופים במרתון סרטים, מה ששנים לא עשיתי

* אם הוא כמובן מסכים לזה :)