מעומק המגירה

כביש חדש ולא מוכר
מוביל אותי אל המקום שפעם היה בית
בתים חדשים וצפופים לקחו לי את החורש
נותרה רק שדירת עצים חשוכה.
הכל שונה ועם זאת מרגיש מאוד מוכר.
סנטמינטלית רגעית
לוקחת אותי לעבר פיסת חיים קודמת.

חווה אלברשטיין שרה ברקע
שיר מגרש את החושך בלילה
ולמרות שאני שרה איתה
שום חושך לא מגורש
ואף פנס לא נדלק.

רסיסי זכרונות עולים בי
מתערבבים, מתבלבלים
מה אני באמת זוכרת
מה התעדן עם השנים
מה אני רוצה לזכור
ומה מבקשת לשכוח

עוד רגע מגיעה לרחוב
שמוביל אל המקום שפעם היה בית
מסובבת את ההגה
וחוזרת
הביתה. היכן שנמצא הלב.
אני רוצה אליך.