גבר גבר - אבל כוסית.

כל כך קשה לי לאונן מולה.
לעמוד ערום על הברכים בתנוחה משפילה כזאת ולשפשף את הזין ולשחק בפטמות ולגמור ככה מולה. כל כך קשה.
והיא יושבת לבושה על הכסא שלה, מסתכלת, משועשעת, מחייכת, ומהחיוך שלה אפשר ללמוד שהיא רואה משהו כל כך מגוכח ופאטתי
שהיא פשוט משועשעת מזה.
זה מביך ומשפיל אותי ברמות, ממש ברמות.

ואז....
קדימה כלבה.
תוצאי את כל הטינופת שלך, כל הגועל נפש והזוהמה שלך, תוצאי הכל עכשיו, עכשיו מיד
פה לפני, אני רוצה לראות שכל הזוהמה הזאת שלך יוצאת החוצה.
קדימה כלבה...
ומהקול שלה ומהפנים שלה אפשר ללמוד שהיא מתכוונת לזה. לגמרי.
ואני מתחבר לזה, אני מתחבר לזה לגמרי, אני באמת מרגיש שיש לי זוהמה להוציא.
אני באמת מרגיש שזה גועל נפש וטינופת ככה...
והיא חוזרת על המילים האלה.
נו כלבה מטונפת ?
תוצאי כבר את כל הזוהמה הזאת שלך, אל תשאירי כלום בפנים.
כל הלכלוך שלך וכל הטינופת שלך כלבה מטונפת, שפשפי את הזין הפאטתי שלך ותוצאי הכל.

ואני לא רוצה לגמור, אני לא רוצה להשפריץ, אני כל כך מבוייש ונעלב שאני מעדיף כבר לא לגמור.
אבל אין לי ברירה, אני גם כל כך מיוחם והמילים שלה כל כך מטריפות אותי שאין לי ברירה , אני חייב לגמור.

ואני גומר ומשפריץ כמות של זרע על הרצפה לפניה....

היא מסתכלת על זה בשאת נפש ובגועל .
ככה דקה מסתכלת על זה, מסתכלת עלי, לחילופין, מביעה את הגועל שלה ממה שקרה ומהשלולית על הרצפה.

ואז היא ניגשת אלי,
מתקרבת עם הפנים היפות שלה קרוב קרוב לשלי.
ואומרת.
אתה יודע, זה באמת דוחה, זה באמת גועל נפש מטונף. זה כל כך מגעיל מה שאתה עשית עכשיו, אתה כל כך מגעיל.
ואני לא יודע איפה לקבור את עצמי מהמילים האלה שלה.
זה כל כך כואב המילים האלה שלה.
אני רוצה להשבע לעצמי שיותר אני לא גומר בחיים, שאני לא אגרום לה יותר בחיים כזו דחיה וגועל,
אבל באותה שניה אני יודע שלא אוכל לא לגמור יותר בחיים, ושמה שקרה עכשיו מולה והתגובה שלה לזה יחזרו עוד הרבה מאד פעמים.
הידיעה הזו משפילה אותי וכואבת לי עוד יותר.

היא מסתכלת עלי בגועל ככה כמה שניות, מסתכלת מה המילים שלה עושות בי, קוראת אותי,
ואז יורדות לפנים שלי סדרה מהירה של סטירות.
אני נבוך כולי ולא מבין.
אני אומר לה... אבל גברתי, את הרשית לי לגמור, את אמרת לי לגמור גברתי.
אני באמת לא מבין .

היא מחייכת אלי ואומרת.
אתה לא חוטף כי עשית משהו בלי רשות כלבה מטונפת
אתה חוטף בגלל מה שעשית, בגלל הטינופת שעשית, בגלל הגועל נפש
שלך.
וזה כל כך משפיל ומוחק לחטוף מכות כי גמרת, כי השפרצת, כי הוצאת את הזרע שלך, הגועל נפש שלך, הטינופת שלך, החוצה.
זה משאיר אותי כלכך נחות מולה, כלכך מלוכלך ודוחה מולה.
ואני רק עומד שם נבוך רמוס ומושפל על הברכים ערום מולה, והזין עדיין עומד לי, בוגד בי ומראה לה מה היא עושה בי.

היא מהורהרת כמה שניות, ואז בשקט, במילים שקולות ומדודות, היא אומרת לי....

עם הזמן ולאט לאט כלבה, אני אגרום לך להרגיש כל כך רע עם הגמירות שלך,
אם האוננות המגוכחת עלובה ופאטתית שלך, כל כך רע שלא תרצי לגמור יותר, בחיים , כלבה מטונפת,
את תרגישי כל כך מבויישת, כל כך מלוכלכת, מזוהמת, עם הטינופת שיש בך ואת מוציאה החוצה, שאת לא תרצי בחיים יותר להוציא את זה.
זה מה שאני יעשה בך, כלבה מזוהמת, ככה בדיוק.

היא חושבת עוד שניה,
ואומרת לי.

אני אביא אותך למצב שאת כל כך תתביישי ותרגישי רע ומזוהמת עם הגמירות שלך, שכשאני אומר לך לגמור,
את תתחנני לא לגמור, את תתחנני לכל דבר רק לא לגמור, אפילו עונש רק לא לגמור.
זה מה שאני יעשה בך כלבה.

ואני....
אני לא יודע מה אני חש שם יותר, הקלה, הקלה כי היא תגרום לי לזה, כי היא תביא אותי למקום הזה
או חרדה, חרדה מהמקום הזה בדיוק, חרדה מלאבד את הגמירות שלי,
או שוב הקלה, כי לא ארגיש מזוהם מלוכלך שפל ועלוב מולה יותר.


ואני, אני לא יודע מה אני חש שם יותר....