גבר גבר - אבל כוסית.

מעבר לוירטואלי גברתי.

עכשיו הגעתי הביתה. השעה שתיים.
יש לי כל כך הרבה מה לעכל, וכל כך הרבה לכתוב לך.

אני אביא לי שתיה, אתארגן קצת ואכתוב קצת בכל פעם.

אני כל כך רוצה לשתף אותך, אני אנסה לכתוב מסודר, אבל זה מן הסתם יתבלגן לי.

כל כך התרגשתי והייתי לחוץ לקראת הפגישה איתך גברתי.
חיכתי בעיר שלך והזמן לא זז ואני מזיע מרוב לחץ והתרגשות.

ואז ישבנו בבית קפה.
אני מודע לנוכחות החזקה שלי.
אני מודע לעיניים שלי, שלא יורדות ממך בהכנעה ובהשפלה.
אלא מסתכלות ישיר ונועז. מישירות מבט ישיר ונועז.
ואני מודע לשפת גוף שלי. לגוף שלי שרוכן קדימה, אליך.
ואני לא יודע מה לעשות עם זה.
לעצור אותי ? לא להיות ככה ? להיות כנוע וצייתן גם שם?
אבל זה אני, ככה אני, ואם תרצי אותי אחרת, את תעשי אותי אחרת,
אני רוצה להיות אני. ואת יודעת ממליון מילים שעברו בנינו מה אני רוצה ולאן אני שואף .
אז גם בבית קפה הייתי אני.
ונראה היה לי שזה בסדר לך. שזה לא הרתיע אותך. לא איים עליך.
שמחתי שאני יכול להיות גם ככה לידך, ושאת בסדר עם זה, שלא מאיים עליך.

ואני מסתכל עליך בבית קפה, המון, לצרוב את התמונה שלך בי.
אני לא יודע כמה אוכל להסתכל עליך אחרי זה.

( אוףף כואבות לי הפטמות, כאב קטן ומטריף כזה,כאב שאני צריך לצבוט אותן עוד קצת, אבל אסור לי לאונן,
אז אני מתאפק, אבל לא לגמרי מתאפק, קצת צובט אותן בכל זאת )

נתת לי להסתכל עליך גם אחרי זה, גם אחרי הבית קפה.
זה מאד עשה לי שאני יכול להיות במקומות שאת שמה אותי, ולהסתכל עליך, לראות אותך.
משקפי השמש שלך לא נתנו לי לראות את העיניים שלך חלק מהזמן גברתי, וזה היה לי חסר.
אני צריך לראות אותך נהנית ממני, ולהסתכל בעיניים שלך זה לראות את זה.

אני מסתכל על היופי שלך, על שפת הגוף שלך,
ואני רוצה אותך, כל כך רוצה אותך, כל הזמן.
זה גם בבית הקפה, וזה גם אחרי זה.

ואז הולכים אליך, וזה הזוי.
הולכים באמצע היום ככה בנינוחות באמצע העיר שלך.
כשאני הולך לחטוף, לא ברור כמה ואיך, אבל אני הולך לחטוף.
ואנחנו מטיילים כאילו אנחנו מחפשים לנו איזה בית קפה לשבת להתקשקש בו.

(היה לי טוב להיות איתך גברתי, אני חייב להגיד את זה פה,
היה לי טוב מה שקרה, היה לי טוב מה שעשית בי, היה לי טוב היחס שלך אלי,
היה לי טוב להיות ככה איתך, היה לי טוב גברתי. אני חייב להגיד את זה פה, אני חייב להגיד את זה עוד שש מאות פעם. )

ואז כשהגענו.
עולים לגג.

אני חשבתי שנהיה אצלך גברתי.

עולים לגג גברתי.
ואז להתפשט, על גג של בניין באמצע העיר, באמצע היום.
הכל פתוח הכל חשוף מסביב.
ותתפשט.
תעמוד עירום, ומלא בניינים גבוהים מסביב, מי שרק יסתכל יראה
אי אפשר להסתיר את זה.
אתה עומד עירום על גג ליד אישה לבושה.
ולאחר מכן אתה עומד עירום על הברכים ליד אישה לבושה.
וזה כל כך משפיל לעמוד ככה.

( עכשיו אני צריך לגמור, מאד מאד צריך לגמור, עכשיו אני מגורה מאד מאד מאד גברתי )

זה כל כך משפיל לעמוד ככה.
כשכולם, אבל לגמרי ממש כולם, יכולים לראות אותי, וזה לא משנה שאי אפשר לזהות אותי
זה לא משנה שלא ידעו שזה אני.
עכשיו מישהי מסתכלת בחלון ואומרת לחברה שלה,
תראי יש שם גבר על הברכים ערום שמאונן לפני אישה לבושה ומשועשעת.
בואי, בואי מהר לחלון תראי איזה פאתטי הוא.

ואני חושב לעצמי.
דברת איתה על פומביות. דברת איתה על לשרת ליד אחרים. אז הנה, היא בודקת אותך,
דברת איתה על חשיפה, אז הנה, היא חושפת אותך.
לא חשבת שבפגישה ראשונה, לא חשבת שכך יהיה ,
לא חשבת שבפני כל השכנים. אבל זה מה שהיא שמה לפניך.
עכשיו אחרי כל המילים היפות שלך, תוכיח מה אתה שווה.
תוכיח אם אתה קשקשן מתלהב מאחורי מקלדת,
או שאתה עומד במילים שלך, גם כשזה קשה כל כך.
גם כשחצי עיר יכולה לראות אותך על הברכים ערום מאונן לפני אישה לבושה.

והייתי שם גברתי.
ורציתי להיות טוב לך. לעשות מה שאת רוצה.

בכלל , אני רוצה בבקשה להגיד פה.
המקום היחיד שלא טוב לי בכל מה שקרה, זה המקום שבו אני לא בסדר.
לא מבין מה מצופה ממני. לא מבין מה שאני אמור להבין. מפשל.
זה המקום היחיד שרע לי בו.
כל שאר המקומות שבקרנו בהם היום, שלקחת אותי אלהם היום, היו לי טובים, לגמרי טובים.

נכנסתי לזה מהר.
אחרי המבוכה הראשונה, וגם חוסר האמון הראשון,
של להתפשט מולך על הגג של הבית שלך.
נכנסתי לזה , והייתי בזה,

ואז זה היה רק את שם,
שכחתי איפה אני.
רק הלאונן מולך, רק המבט המשועשע שלך.
רק הכמה פאתטי זה לעמוד ככה ערום מולך ולאונן.
רק זה שלא מאד עומד לי, ושאני לא מרגיש את זה בא.
ואני תקוע לגמרי, זה לא מתקדם לקראת גמירה.

ואת עומדת שם משועשעת.

ואז צחקת על זה שיש לי זין קטן.
כל ההתכתבות בינינו, לא נגעת בזה,
אתמול זרקת משהו אגבי על זה, אבל חוץ מזה כלום.
והיה נדמה לי שממש גיחכת כשראית את הזין שלי.
וזה היה כל כך משפיל.

ואז נגעת בי,
וזה היה לי כל כך טוב.
כל כך קיוויתי שלא תפסיקי לגעת בי
כל כך קיוויתי שתצמדי אלי, עם כל הגוף שלך.
כל כך רצתי להשאר בזה שעות על שעות.
שתגעי בי ככה, לשקוע למגע שלך ככה, רק להרגיש אותך ככה.

ואז הכאבת לפטמות שלי.
לא הרבה, קצת, וזה גירה אותי, זה חיבר אותי חזרה לגמירה.

ואז אמרת שהפטמה שלי יותר גדולה מהזין שלי.
וזה כל כך השפיל אותי שרציתי לרדת לכפות הרגלים שלך ולנשק מרוב מבוכה והשפלה.
אבל לא העזתי.

ואז הכאבת עוד לפטמות שלי.
הכאבת יותר, וזה עשה לי טוב גברתי, זה היה לי טוב.
ולטפת ונגעת ורציתי רק להתמכר למגע שלך.
אבל אני עומד על הברכים ומאונן לפניך, וזה כל כך משפיל.

וכאבו לי הברכים נורא, באיזה שהוא שלב הן כבר לא נשמעו לי, מרוב כאב, הרגשתי שאני לא יכול להזיז אותן.

וחטפתי סטירות גברתי. זה היה לי בסדר, שהסברת לי דברים כך, בסטירות.
וראיתי שאת נהנית מזה. שאת נהנית להוריד לי ככה סטירות.

( אני כל כך צריך לאונן עכשיו, )

ושחקת בי, עם הידים שלך שחקת בי, הורדת אותי, דחפת, הפעלת, הכנסת ידים לפה שלי, שרטת קצת, צבטת, משכת, שחקת בי,
ואני הרגשתי כמו צעצוע שלך.
וזה הרגיש לי כזה טוב.

והפנים שלי לא זזו מהסטירות, פתאם קלטתי את זה
שאת מורידה לי עוד סטירה ועוד סטירה, והפנים שלי לא זזות מילימטר.

והייתי על הברכים, מולך, וספרתי לך דברים מזעזעזים.
על המלכה ההיא, ועל גברים.
ואת לא נבוכת ולא נדחית ולא נגעלת.
אני לא יודע מה זה עושה לך, איפה את ואיך את עם הדברים האלו.

אני חושב שהקטע עם המלכה ההיא, לנקות לה את התחת היה הדבר הכי אקסטרימי שעשיתי.
ואת רק שאלת כמה זמן נשאר לי הטעם בפה.

ואני לא מאמין שאני מספר לך ככה את זה.
ואת עוד אומרת, תכתוב לי, ואני אומר, בבקשה גם תקשיבי, אני מת לספר לך על זה
אני לא מאמין כמה ערום אני רוצה להיות לידך.

וככה אני עומד על הברכים, ואת מכאיבה לי, ולפטמות שלי
ודוחפת לי אצבעות בפה, ואני מספר לך דברים כל כך משפילים.
וככה אני מצליח לגנוב עוד כמה דקות איתך.
אני כל כך לא רוצה שיגמר. כל כך טוב לי לתת לך אותי ככה.

ובסוף אני לא מבין מה את רוצה ממני.
איך לפנות אליך, ונכון, אני לא מטומטם, אבל זה בלאק אאוט
לא יודע מה שאלה ראויה ומה שאלה לא ראויה.
מבין שיש שני סוגים, אבל לא מצליח להבין מה זה מה.

ואני חוטף שם עוד סטירה ועוד סטירה ועוד סטירה.
ואני בסדר עם הסטירות, אבל רע לי שאני לא מבין, שאני לא בסדר מולך
שאני מתסכל ולא מספק מולך. ובסוף חטפתי מכות בזין, בביצים.

ואני עומד שם, ובלי לחשוב בכלל, בלי להיות מודע, רק תוך כדי קלטתי,
אני עומד ככה שיהיה לך נוח ונגיש לתת מכות לזין ולביצים שלי
שיהיה לך קל לתת מכות לזין ולבצים שלי.
אני מנסה להיות לך הכי קל שאפשר, הכי קל להכאבה והרבצה.

ואני כל כך רוצה עוד, הלאה, אני רוצה הכל יותר, יותר חזק יותר משפיל יותר כנוע יותר נותן יותר בקצה יותר אקסטרימי.

ואת שואלת אם אני רוצה לנסות לגמור שוב,
והפעם את תספרי לי. לא זוכר אם עד חמש או עד עשר.
ואני יודע שאין סיכוי. אני יודע שיקח לי שעה לגמור איפה שאני.

וכשאוננתי ערום על הברכים מולך, כל כך רציתי
שתבואי אלי מאחורה, ותצבטי לי את 2 הפטמות ביחד, שתצמדי לגב שלי
שאני ארגיש אותך, וככה תכאיבי ל2 הפטמות שלי ביחד. אבל לא העזתי להגיד כלום או לבקש.

ככה בקלילות עבורך, עמדתי על גג באמצע העיר שלך, עירום
על הברכים, ואוננתי מולך.
ואותך זה שעשע וגרם לך לגחך.

ועכשיו אסור לי לגמור. ואני כל כך צריך,
ואת אמרת בדלת של הבית שלך
אבל אתה קבלת הזדמנות היום, הזדמנות הוגנת, נכון שקבלת?
ואני חושב לעצמי, מה הקשר של הוגן לפה
וכי משהו פה הוגן ?
אני קורא לך גברתי. את מורידה לי סטירות.
זה הוגן? זה לא הגון. זה לגמרי לא הוגן.
אבל זה בדיוק המקום שבו שנינו רוצים להיות, ולכן אנחנו שם.

והגוף שלך.
החזה הנערי והחצוף שלך, כל כך רציתי לגעת בו,
כל כך רציתי לשים את הפנים שלי בו.
אני לא יודע אם זה בסדר להגיד את זה, לא יודע אם זה חוצפה.
בכלל אין לי גינוני טקס, לחלוטין אין לי אני לא פותח דלתות ולא מנשק ידיים.
אני צריך ללמוד. הכל ללמוד. מאפס.

אבל אני אגיד את זה, כי אני ערום לגמרי מולך,
ונדמה לי שאת אוהבת אותי ככה ערום. את אוהבת אותי ערום.
אז אני אגיד את זה.
רצתי להיות בחזה שלך. ורציתי לנשק את התחת שלך, כל כך רציתי,
כל פעם שהפנית את התחת שלך אלי, דמיינתי אותו בלי מכנסים ואותי על הברכים מנשק אותו, מרגיש אותו, מריח אותו.

והייתי אני, לא שחקתי משחקים ולא הצגתי הצגות. הייתי לגמרי אני, אפילו נדמה לי שאמרתי שאני נואש באיזה שהוא שלב.

והכל היה לי טוב גברתי.
הכל היה לי מחובר כל כך, טבעי כל כך, נכון כל כך.
יכלתי להשאר שם איתך עד הלילה, עד מחר, עד אין סוף.

הרגשתי שאת מרוצה ממני. הרגשתי שאת משועשעת ונהנית ממני.
הרגשתי שכשנאלצנו להפרד, ואמרת, שחייבים להפרד עכשיו ושהודעת שזו תהיה פגישה קצרה וכו', הרגשתי שאת אומרת את זה לעצמך לא פחות מאשר לי,
שגם לך יש חשק לעוד, וחשק ללכת הלאה.
הרגשתי שמצא חן בעיניך מה שקרה, שבאמת שעשע אותך ועשה לך.

וחזרת להראות לי את תחנת האוטובוס.
איזה הפכים שאת, קודם אמרת שתנעלי אותי לילה שלם על הגג,
אחרי זה הלכת חזרה ודאגת שאני אדע איך לחזור הביתה, בכזאת דאגה אמהית כנה ואמיתית

רציתי לחבק אותך שם ולהגיד לך איזה מאמי את ואיזה נהדרת ומקסימה את.
אבל המחשבה עברה לי מהר, אני יודע שאת מסוגלת להכאיב מאד מאד, לא כדאי להמר על זה.
וחטפתי מכות בזין ובביצים.
לביצים כואבות אחרי שלא גמרתי 3 ימים ואחרי ששפשפתי את הזין חצי שעה בלי לגמור.
הביצים כואבות אחרי כאלה דברים, ואז חטפתי מכות בביצים.
ואמרת לי לספור. ואחרי זה אני לא הצלחתי לזכור אם ספרתי או לא. ונבהלתי שאולי לא ספרתי.

ואני כל כך רוצה עוד.
אני כל כך מחכה לבוא לשרת אותך עוד.
והראית לי את הדלת של הבית שלך.
ואני כמו כלב רצתי לזחול פנימה.

וצחקת על הזין שלי.
וספרתי לך מה קרה עם המלכה ההיא וניקוי התחת שלה
אני לא יודע מה בך גורם לי לספר את כל זה
חשבתי כשספרתי את זה, איזה רעיונות אתה נותן לה. מה אתה מספר לה בזה,
אבל לא עניין אותי.
אני כאילו לא יכול להשאר עם מילימטר עור מכוסה.

את שמת אותי על גג באמצע העיר באמצע היום, והפשטת אותי שם
והורדת אותי לברכים, ואמרת לי לאונן.
חשפת אותי לגמרי ככה, בצורה כזאת מבזה ומשפילה ופאתטית
חשבתי אם זה מה שקורה בפגישה ראשונה.
תאר לך מה קורה אחרי זה.
אבל לא עניין אותי.
רציתי רק להיות צעצוע טוב לך.
צעצוע שמבדר אותך, שמהנה אותך.

וכל זה גברתי, באמיתי, לא בוירטואליה, לא על המסך.
כל זה בריל לייף.

ואני מרגיש שהייתי טוב גברתי.
את תתקני אותי אם אני טועה.
אני מרגיש שנהנת ממני, ששעשעתי אותך שעניתי על הצפיות שלך.
ואני כל כך שמח.

הלוואי ויכולתי לבוא בערב לשרת אותך עוד גברתי, הלוואי הלוואי הלוואי.

היה לי טוב גברתי.היה לי טוב עם מה שקרה.
והיה לי טוב איתך.היה לי טוב עם מי שאת.
ועם מה שאת עושה בי ומה שאת לוקחת ממני.

תודה גברתי.
זה באמת באמת תודה.
באמת באמת תודה גברתי
והנה, הכל אמיתי, לא וירטואלי.

אני אהיה בערב באזור שלך גברתי.

הלוואי והייתי יכול לפגוש אותך גברתי.

אני אסיים פה

לא מאמין שספרתי לך על המלכה ההיא, ועל שאר הדברים.

צהרים טובים גברתי.

צעצוע שלך.