תשוקות

נסעתי במונית היום , הרכב היה במוסך.
תמיד אמרתי לאחרים שלא לעצור סתם כך מונית אלא להזמין מחברת-מוניות מוכרת, זה חוסך בעיות, במיוחד לנשים.
תמיד אמרתי לאחרים שלא לעצור סתם כך מונית, שזה מתכון בטוח לצרות.
והיום עשיתי את זה בעצמי.
זה לא בגלל ששכחתי את הכלל שלא עוצרים סתם כך מונית אלא כי הייתי עייפה וכאובה, הייתי צריכה להגיע למוסך והמונית עמדה שם, ביציאה מהבנין של קופ"ח.
נכנסתי, חגרתי, ביקשתי מהנהג (הערבי, שמתי לב לכך רק אחרי שישבתי) לנסוע לכיוון המוסך ולהפעיל מונה ואז זה התחיל, כך:
הנהג: איך שראיתי אותך מרחוק היתה לי הרגשה שאני אסיע אותך, רק ראיתי אותך עבר לי חום בגוף כי יש לך עיניים כאלו יפות, יש לך מבט מהפנט.
אני: יפה שהצלחת לראות את המבט שלי בשניה, בקושי הסתכלתי עליך.
נהג: ואת נראית כל כך יפה, בדיוק כמו שאני אוהב, לא רזה מדי, לא שמנה מדי, בדיוק כמו שאישה צריכה להיראות.
אני מהסה אותו, תקשיב, אין לי סבלנות לשטויות שלך, אני לא בדיוק בקטע שלך וחוצמזה שאני נשואה. לא מתאים לי.
למה, הוא שואל, לא היה לך חבר מחוץ לנישואין?
בחייך, מה אכפת לך מה היה לי ומה לא היה לי?
הוא מחכה לתשובה.
היתה לי חברה, אני אומרת לו.
מבט ארוך, שתיקה עמוקה ואז שוב:
טוב , אז אני מוכן להיות החברה שלך...
זה לא עובד כך, אני עונה לו. גבר זה גבר.
הוא מתעקש, אני מוכן להוריד את הזקן (הצרפתי) בשבילך.
תצטרך לעשות גם ניתוח לשינוי מין, אני אומרת לו, מבודחת בעליל.
אני מוכן, הוא עונה, בשבילך אני מוכן להוריד זקן, לעשות ניתוח, להגדיל חזה.
וואלה, אני נפעמת, אתה מוכן לעבור את כל זה כדי להיות איתי פעם אחת ושאחריה אזרוק אותך?
אה, את לא תזרקי אותי, הוא פוסק, בטוח בעצמו, אני יודע שאם אני נמשך למישהי זה להרבה זמן, אז מה אם אני נשוי,הוא ממשיך, יש לי 7 ילדים, כמו לדתיים אבל אין לי בעיה להיות עם נשים מהצד, הכי כיף זה להיות נהג מונית עצמאי, מלא נשים נוסעות איתי ואני יכול להשיג כמה שאני רוצה.
אז יופי, אני אומרת, מה אתה רוצה ממני?
אני רוצה אותך, נדלקתי עליך...
על כמה נשים כבר נדלקת היום? אני מקניטה אותו..
היום על אף אחת, וואלה, באמאשלי, נשבע לך, מהבוקר אני בנסיעה ולא עלתה לפה אף אחת יפה כמוך.
אה, אני צוחקת, בגלל זה כולך נופת צופים?
ועכשיו, אני ממשיכה, משעינה את הראש לאחור, אני רוצה שקט, אני אומרת לו.
הוא מתחיל להתייאש, אומר לי לחשוב שוב עד סוף הנסיעה ושאענה לו תשובה חיובית בבקשה...
בסדר, אני פוטרת אותו, תקבל תשובה בסוף הנסיעה.

עוברת דקה.

נו, הוא שואל, יש לך תשובה?
אני לא רואה שהגענו, אני אומרת לו, משועשעת מהרעיון, עד כמה יכול גבר להתרפס בפני אישה...אבל עדיין התשובה היא לא.
כדאי לך.. הוא מנסה שוב לשכנע אותי...
ששש... אני מהסה אותו, עוד לא הגענו, אתה תרצה בסוף תשובה, לא?

דקה לפני שהגענו למוסך הטלפון שלי צלצל, זו היתה חברה ששאלה למיקומי, אמרתי שאני עוד שניה במוסך ונוסעת עם נהג מונית שלא מפסיק להטריד אותי... אז מה נסגר איתך, אני שואלת אותה, מאלתרת משהו באותו רגע, עם המשפט שהיה לך עם הנהג מונית ההוא?... וואו, מה את אומרת? אז הוא ישב בסוף בכלא או לא?
והנהג שלי, מקשיב, המום, כבר לא מפנה מבט, מסתכל ישר, פוחד לפתוח את הפה....
הגענו.
את רוצה את הקבלה גברת?
כן, לקבלה
ולא, זו התשובה בשבילך.