להצטנף בזרועותיך.
גופי הערום בוהק לאורו של פנס הרחוב השולח את אלומתו העמומה דרך החלון, יבבות כלבים תועים נשמעות מדי פעם ומפירות את השקט העמוק .
הלילה הזה שונה, אני מרגישה את זה באויר, מרגישה את זה עליך, אבל עוד לא יודעת עד כמה.
את מלטפת אותי ברכות, מהמהמת לך מנגינה לא מזוהה ומחייכת לעצמך ואני תוהה למה..ואז, ללא הכנה מוקדמת את משתנה, הבעת פניך הופכת לקשה יותר ואת תופסת בשערי, לא בחוזקה מדי כי את יודעת שאת זה אני לא אוהבת אבל את מצליחה להוציא מפי צעקה קצרה ופתאומית.
אני מתקרבת אליך, מנסה להדביק את גופי לגופך, אבל את הודפת אותי ממך ותופסת את פני, מניחה יד על גרוני ומבטך מבהיר לי מי כאן אומרת את המילה האחרונה.. ואני... עוטה את המבט הכנוע ומשפילה את עיני.
את רואה שאני מהססת ואת, ביד בטוחה מובילה אותי, מלמדת אותי את כללי המשחק, מסמנת בעיניך מה מותר ומה אסור לי, ואני משתוקקת ללמוד, משתוקקת לדעת, משתוקקת לעוד...ועוד... ועוד ממך.
את עוד תלמדי, את אומרת ומסתכלת בי בעיניך הענקיות, מי שולטת כאן. את עוד תלמדי מהו מקומך, למי את שייכת.. גופי הרועד עונה במקומי את התשובה, הנוזלים ניגרים מתוכי ואני בולעת את הרוק ומהנהנת.
אני זזה עוד קצת, מרגישה את גופך לצידי, ראשי על כתפך, אני מתעוררת...
לא ייתכן שזה רק חלום...
ציפיות...
תשוקות...
רצונות...
פחדים...
סקרנות...
הכל מתערבב בתוכי.
ואני כל כך רוצה לדעת, כל כך רוצה ללמוד.
ולא רק בחלום. [b][u]
לפני 17 שנים. 25 במאי 2007 בשעה 9:57
