לפני 17 שנים. 29 במאי 2007 בשעה 7:15
[b]אני אוהבת את הבועה שלי.
היא המקום הבטוח בחיי.
נכנסת אליה, עוטפת את תוכי, את גופי, את נשמתי.
מזל סרטן ומצבי הרוח שלו, טוב שנולדתי עם קונכיה על הגב. כזו שתמיד זמינה למקרה הצורך. כזו שתמיד שם איתי, מעניקה לי את הצל, השקט, השלווה והלבד המבורך שאני כל כך צריכה אותו לפעמים.
אסור להתקרב לבועה שלי, אסור לנסות להוציא אותי משם בכח.
כל נסיון לשחרר אותי יתקבל בזעם, באגרסיביות, בדחיה.
רוצה להיות שם לבד, להירגע, במקום לפגוע באחרים.
אני אצא משם כשאמצא לנכון.
רק כשארצה בכך.
כשארגיש מוכנה, כשהזעם ישכח והעצבים יירגעו.
והחברים הטובים שלי באמת, מבינים, מניחים לי עד יעבור זעם.
ואלו שלא - בוחרים לנסות בכל זאת. נסיונות שווא.
וזה לא עובד כך.
סתם שרבוב של מילים לאחר לילה בבועה.
