חיי כחיית-מחמד
מאת קייטי דייל
הקדמה
אפשר לומר שזה התחיל עוד בהיותי ילד קטן. כשהלכנו לבריכה בהיותי בן חמש-שש שנים, אמי הלבישה אותי בגד-ים קטן, חמוד וצמוד -- ספידו -- והתאהבתי בו. אהבתי את ההרגשה שהבד הצמוד והמחליק הזה נתן לי. כשגדלתי, הבנתי שלא מקובל בחברה שבנים ילבשו בגדי-ים כאלה, וגם הבנתי שהם מבליטים צורת הפין והביצים, התביישתי, והתעקשתי שיותר אשחה רק בבגד-ים נורמלי של בנים -- מכנס קצר ולא צמוד. אך התגעגתי לבגדי-הים האלה, ותמיד הסתכלתי באחיותי כשהן לבשו בגדי-ים של בנות וקנאתי.
בנוסף: כל חיי (כולל עכשו) הייתי נורא רזה וקליל, הרבה מתחת למשקל הממוצע לגילי. שנאתי ספורט, לא התעמלתי, והיה לי גוף ללא שרירים. כמות האוכל לא השפיעה, אכלתי המון, אך לא עליתי במשקל. פשוט, זה הגוף שהיה לי. ולכן בילדותי, בנערותי, והלאה, תמיד התביישתי מאד ממראה הגוף שלי, לבשתי בגדים גדולים מידי כדי להחביאו... ותמיד תמיד, עמוק עמוק בלבי, חשבתי שחיי יהיו יותר קלים אילו היה לי המזל, בוקר אחד, להתעורר בגוף של בת במקום בן. כמובן, לא סיפרתי את זה לאף-אחד.
[הערת הכותבת: עד כאן, כל מה שכתבתי הוא האמת. מכאן והלאה מתחילה הפנטזיה שלי.]
פרק א'
חזרתי הביתה יום אחד בחמש, עייף, תשוש, ועצבני. ובדכאון על המצב הגרוע-ביותר של חיי. כמו תמיד, אחרי שלקחתי קצת מיץ לשתות, הדלקתי את המחשב והתחלתי לבדוק את הדואר-האלקטרוני. לא ציפיתי למשהו מיוחד -- אף פעם לא קיבלתי דואר משמח. אך באותו יום, חיכתה לי הפתעה גדולה בתיבת הדואר.
שלום קייטי, שמי דליה, ראיתי את הפרופיל שלך באתר "הכלוב" ואתה מאד מסקרן אותי. אני חושבת שאתה נורא נורא חמוד ומאד הייתי רוצה לפגוש אותך. נראה לי שאוכל לעזור לך לממש את הפנטזיות שלך, ושיהיה לנו ממש כיף ביחד.
היא השאירה פרטיה, ותוך כמה דקות התחלנו לשוחח בצ'אט, באינטרנט. היא היתה נורא חמודה ונחמדה, ומעניינת לדבר איתה. היא הראתה לי תמונה שלה, ומה אגיד, היא ממש מהממת. למרות שהיא הגדירה את עצמה כשולטת, בצ'אט היא התנהגה כל כך עדינה ואדיבה ו... מה אגיד? מההתחלה, התאהבתי בה ורציתי לפגוש אותה. ותיכננו את המיפגש הראשון.
הסכמנו על כללי המשחק לפני-כן. סודיות מלאה, כמובן. דליה הבינה כמה חשוב לי שלא ידעו על החלק הזה שבחיי בחוץ, והבטיחה לשמור עלי ועל הסודיות שלי. קבענו שלא יהיה עירום -- החלקים הפרטיים שבגוף יהיו מכוסים תמיד, ולא בתחתונים בלבד. הסכמנו שלא תהיה נגיעה בחלקים הפרטיים שבגוף למעט סטירות קלות על ישבן מכוסה אם יהיה צורך לעונש. ובשום אופן, לא יהיו יחסי מין כלשהם.
קבענו את המפגש הראשון ליום שלמחרת. בבוקר כשקמתי, מצאתי חבילה בתיבת הדואר, כפי שדליה אמרה. השתמשתי במשחה להורדת שיער על כל הגוף למעט הפנים והראש, כפי שדליה ציוותה, והתרחצתי.
דליה אמרה שהיא לא רוצה לקחת אחריות על החפצים שלי בזמני המשחקים שלנו, ולכן עלי לבוא בלי שום חפץ אישי, למעט קצת כסף, נעליים, והמפתחות לבית, שעליהם היא תשמור. חוץ מזה, היא רצתה שאבוא אליה לבוש בגדים שהיא תתן לי, כך היא לא תרגיש אשמה אם הבגדים האלה יתקלקלו או ילכו לאיבוד. אסור היה לי להביא שעון, תכשיטים, או שום דבר אחר. זה היה נשמע ממש מעניין, מרתק, וקצת מלחיץ/מפחיד, אך בצורה טובה.
לאחר המקלחת התפשטתי טוטאלית. החבאתי כמה חפצי ערך בביתי. פתחתי את החבילה ולבשתי מה שהיה בתוכו: תחתונים קטנים, ורודים, של נערה, מכנסים שחורים, וחולצת-כפתורים שחורה. לקחתי מספיק כסף לשתי מוניות בלבד, המפתחות והפלאפון, נעלתי את הבית, ונכנסתי למונית.
מצאתי את המפתח לדירה בעציץ, כפי שהיא אמרה לי. נכנסתי לדירה. הסלון היה ריק, מרוהט בשולחן פשוט בצד אחד של החדר, וכסא פשוט בצדו השני, בלבד. נעלתי את הדלת מאחורי. על השולחן מצאתי שקית ניילון. לקחתי את השקית והתיישבתי על הכסא.
חלצתי את נעליי וגרביי, והכנסתי אותם לתוך השקית. כיביתי את הפלאפון, והכנסתי אותו לשקית גם-כן, ביחד עם הכסף שהבאתי ומפתחות ביתי. אחרי היסוס קל, הורדתי את הכיפה והכנסתי גם אותה לשקית. קשרתי את השקית, וחכיתי לדליה שתגיע.
http://i203.photobucket.com/albums/aa123/staaam/girlpics4/ht_s.gif
ההכנה לנסיעההיא צוותה, וניתקה את השרשרת מגב הכיסא. היא עזרה לי לשכב על הבטן וקשרה לי את הידים מאחורי עם אזיקי עור. לאחר מכן, היא קשרה לי את הרגלים זו לזו, הרימה אותם, וחיברה את אזיקי הרגלים לאזיקי הידיים באמצעות שרשרת קצרה, ואת אלה לקולר שבצווארי באמצעות עוד שרשרת קצרה. לאחר מכן היא שמה לי כיסוי עיניים. עיוור ובלי אפשרות לזוז, היא השאירה אותי על השולחן לדקה. אח"כ הרימה אותי. היא הכניסה אותי לאיזשהו מיכל או ארגז או משהו, ושניה לאחר מכן שמעתי את ה"קליק" שציין שהארגז ננעל.
הרגשתי שהארגז מטולטל... על פי ההרגשות והקולות, הבנתי שהיא הכניסה אותו לבגז' של אוטו ונסעה אתי ככה זמן ארוך. סוף-סוף, כשהגענו ליעד והיא הכניסה את הארגז לתוך הבית, היא פתחה את הארגז ושחררה אותי מכיסוי העיניים.
המשך יבוא...