לפני 10 שנים. 15 ביוני 2014 בשעה 5:00
מכירים את הימים האלה בהם השמש פורחת
היקום פתוח אליך ומעניק לך רק טוב, אושר ובשורות טובות
הציפורים מצייצות והשמיים כחולים?
אז בדיוק כזה הבוקר, אבל להיפך.
החיים, הקיום והכל
לפני 10 שנים. 14 ביוני 2014 בשעה 16:51
טוב, אז ככה...
התחלנו לצאת לפני איזה שבוע-עשרה ימים, חיבור מטורף: מעניין ומרגש בו זמנית.
אם יש משהו שעושה לי את זה הוא שגבר רוצה אותי מאד, והוא ידע לתקשר את זה היטב וממש.
ואז שכבנו
(היה מצוין)
ולמחרת, הוא נכנס לסרט ונעלם.
והיום התקשר כאילו לא היה דבר.
ואני...
מצד אחד לא רוצה לעשות סצינה, לגיטימי להיבהל ולקחת צעד אחורנית (ברקסים, אני מומחית בזה)
מצד שני, בניתי כעס עליו; דווקא בנקודה הרגישה של אחרי סקס ראשון להיעלם ככה בלי לתת סימן שזה בא ואז לחזור כאילו לא היה דבר.
ומצד שלישי, הבטחתי לחבר טוב שבפעם הבאה אני לא חותכת ישר אלא נותנת צאנס והוא בהחלט מרגיש שווה את זה.
מבקשת עצה, אשמח לשמוע הן את הצד הגברי של העניין והן את הצד הנשי.
(עם דגש על עצות ולא שום דבר אחר... ביקורת והתחכמויות לא יתקבלו בברכה. גם לא ניסיונות לקבל את הטלפון שלי כדי "לתמוך")
לפני 10 שנים. 14 ביוני 2014 בשעה 5:28
מה שטוב באינטראקציות האלה
למרות שהן יכולות להיות מאד מבאסות
היא שהן ממקדות אותי טוב יותר במה אני באמת רוצה
וגורמות לי להבין, מי אני, מה אני, היכן רוצה או לא רוצה להתפשר ואיזו דרך מדהימה עשיתי בשנים האחרונות
לפני 10 שנים. 14 ביוני 2014 בשעה 5:24
מטרה מספר 1 הושגה:
לרוץ שעה בלי הפסקה (ואפילו יכולתי יותר, אבל ידעתי מה הגוף יגיד לי מחר)
מטרה מספר 2: לשפר קצב ל-10 קמ"ש
מטרה מספר 3: להיפטר משלושת הקילוגרמים המיותרים שהתיישבו ברוב חוצפתם על הישבן (כן, בנט, יודעת מה אתה חושב על זה!!!...)
.
.
.
מרוצה :-)
לפני 10 שנים. 13 ביוני 2014 בשעה 15:03
יושב מולי
בחור צעיר, חייכן, חמוד.
איזושהי סדנא רוחנית
מדברים. תוך שנייה צוללים לעומק הדברים.
הוא בגילי, נשוי ועם ילדים קטנים
ועם סרטן
שבא לו out of the blue
וחיוך
.
.
.
פרופורציות