החיים, הקיום והכל

טוב, אז ככה...

התחלנו לצאת לפני איזה שבוע-עשרה ימים, חיבור מטורף: מעניין ומרגש בו זמנית.

אם יש משהו שעושה לי את זה הוא שגבר רוצה אותי מאד, והוא ידע לתקשר את זה היטב וממש.

ואז שכבנו

(היה מצוין)

ולמחרת, הוא נכנס לסרט ונעלם.

והיום התקשר כאילו לא היה דבר.

ואני...

מצד אחד לא רוצה לעשות סצינה, לגיטימי להיבהל ולקחת צעד אחורנית (ברקסים, אני מומחית בזה)

מצד שני, בניתי כעס עליו; דווקא בנקודה הרגישה של אחרי סקס ראשון להיעלם ככה בלי לתת סימן שזה בא ואז לחזור כאילו לא היה דבר.

ומצד שלישי, הבטחתי לחבר טוב שבפעם הבאה אני לא חותכת ישר אלא נותנת צאנס והוא בהחלט מרגיש שווה את זה.

מבקשת עצה, אשמח לשמוע הן את הצד הגברי של העניין והן את הצד הנשי.

(עם דגש על עצות ולא שום דבר אחר... ביקורת והתחכמויות לא יתקבלו בברכה. גם לא ניסיונות לקבל את הטלפון שלי כדי "לתמוך")