לפני 10 שנים. 19 באוגוסט 2014 בשעה 11:07
ההליכון
שעצר לבד אחרי 40 דקות למרות שהתכוונתי להמשיך.
מזכיר לי על גבולות ואיזונים.
מרגישה נפלא, לא חושבת שהייתי במצב גופני טוב כל כך מאז גיל 16.
וגם נפשי. ורגשי.
החיים, הקיום והכל
לפני 10 שנים. 17 באוגוסט 2014 בשעה 15:26
5 קילומטרים הבוקר
בקצב מצוין
והרבה אוויר בסוף.
שרק שיחה עם אמא שלי שכל פעם מפגינה קיצוניות חדשה של חוסר פרגון לא מודע הצליחה לסחוט אותו מהריאות:
"איזה יופי ואת עושה גם ספורט?" לאחר שסיפרתי שנרשמתי לתחרות ושרצה לפחות 4 ק"מ 5 פעמים בשבוע...
אני לא מצליחה להבין למה עוד מנסה לפעמים לקבל ממנה הכרה.
אבל הקשה ביותר הוא המודעות האינסופית הנדרשת ממני כדי לא לעשות בדיוק אותו הדבר לילדים...
לפני 10 שנים. 14 באוגוסט 2014 בשעה 18:37
אימון רביעי בארבעה ימים. (4 ק"מ בקצב שלפני כמה חודשים היה נראה לי בלתי אפשרי והיום קצת מאכזב.)
כאשר אתמול, הזמינו אותי להצטרף לקבוצת אימון לקראת המירוץ ועצרתי את עצמי כדי לא להעמיס.
איזונים
היכולת ללכת בהבנה של המחירים למשהו שרוצה מאד, תוך נחישות והתמדה
יחד עם הבנה ברורה של גבולות, של עוצמות שגולשות, של מציאות, של איזונים ובלמים
למה הייתי צריכה להגיע לגיל 40 כדי להתחיל להבין?
(צפו לבלוג ספורט בחודש הקרוב. תלונות מנומקות היטב אפשר להגיש מאחורי הכלוב של הנמר בשלושה העתקים!)
לפני 10 שנים. 12 באוגוסט 2014 בשעה 12:34
לראשונה בחיי הבוגרים...
נרשמתי למירוץ תחרותי (ישירות למדור ה"ותיקות", הוריי!)
אין ספק שמשהו עובר עליי; אולי השתלטו לי חייזרים על הגוף והנשמה?
ה..צ..י..ל..ו...!!!
לפני 10 שנים. 12 באוגוסט 2014 בשעה 9:08
מאמינה גדולה באיזה כוח עליון שמנחה אותנו;
מה שצריך לקרות, קורה
מה שלא צריך לקרות, לא קורה
ותפקידנו פה הוא להבין מי מהם הוא מה
לפני 10 שנים. 11 באוגוסט 2014 בשעה 18:53
בית מרקחת, ממתינה בתור.
זוג זקנים לפני, מדדים לאט לעבר הדלפק, מתדיינים במאמץ עם הרוקח.
"קרם לחות", הוא אומר לרוקח, והיא משפילה מבט ומוסיפה בביישנות "שם למטה, אתה יודע, לחדירה... אני יבשה".
באותו הרגע רציתי לקום ולחבק אותם ורק מפאת כבודם...
כזה אני מאחלת לעצמי
לפני 10 שנים. 10 באוגוסט 2014 בשעה 6:47
ההצטברות של כל הטוב הזה בחיי.
מביא אותי למקום של שלווה עצומה ועוצמתית כזו, שלפעמים אני לא יודעת איפה להניח את העוצמה.
לפני 10 שנים. 23 ביוני 2014 בשעה 16:43
גבר שרוצה. עושה.
גבר שלא עושה?
לא גבר
או שלא רוצה
וזה בכלל לא משנה מה מהם.
(לא קשור לכלום לשם שינוי, סתם הירהורים פילוסופים...)
לפני 10 שנים. 23 ביוני 2014 בשעה 5:58
הסיבה שאני מקבלת הרבה תשובות שליליות לאחרונה היא לא שאני לא טובה.
אלא שאני יורה גבוה.
תקופת ביניים כזו, קצת מתסכלת, של קפיצת מדרגה; בין המקום שנמצאת בו כרגע לבין המקום שבו רוצה להיות.
לפני 10 שנים. 19 ביוני 2014 בשעה 5:01
בהפוך על הפוך על הפוסט הקודם...
כשדברים מסתדרים
אז הכל מסתדר בבת אחת (בשלשות!)
מה שיפה הוא, שהחיים שלי לא פחות רכבת הרים מאיך שהיו פעם, כנראה שאני לא יכולה אחרת.
אבל אני מגיעה ממקום כל כך שלו ובטוח בעצמי
ששיאי הגלים ותחתיתם, עצומים ככל שיהיו, עוברים אצלי באופן חלק כחלק מהחיים
.
.
.
יש לי היום פגישה, שכל הלילה לא ישנתי מהתרגשות לקראתה.
העוצמות של העשייה שלי כל כך ברורות לי מצד אחד
אבל לפעמים, כשעוצרת להביט מהצד, אני עומדת המומה.