בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

החיים, הקיום והכל

לפני 10 שנים. 17 באוגוסט 2014 בשעה 15:26

5 קילומטרים הבוקר

בקצב מצוין

והרבה אוויר בסוף.

 

שרק שיחה עם אמא שלי שכל פעם מפגינה קיצוניות חדשה של חוסר פרגון לא מודע הצליחה לסחוט אותו מהריאות:

"איזה יופי ואת עושה גם ספורט?" לאחר שסיפרתי שנרשמתי לתחרות ושרצה לפחות 4 ק"מ 5 פעמים בשבוע...

אני לא מצליחה להבין למה עוד מנסה לפעמים לקבל ממנה הכרה.

אבל הקשה ביותר הוא המודעות האינסופית הנדרשת ממני כדי לא לעשות בדיוק אותו הדבר לילדים...

SPENKY{שייכת} - מזדההה
עם תופעת האמא- לא עם הספורטיביות
וגם לי היו פחדים שאני הולכת לעשות בדיוק אותו דבר לילדים העתידיים
איך זה הולך לך?
לפני 10 שנים
קובלט - הריצה או הקטע עם הילדים?
הריצה, מצוין.
הקטע עם הילדים, גם לא רע, אבל דורשת מודעות מלאה כל הזמן כדי לא לברוח לתגובות אוטומטיות
לפני 10 שנים
SPENKY{שייכת} - כל הכבוד לך על הריצה- אני לא ארוץ גם אם החיים שלי יהיו תלויים בזה נראה לי :-)
ובאמת חשוב לשמור על מודעות כי זה מחלחל כל הזמן
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י