החיים, הקיום והכל

היתה לי תקופה פרועה בחיים.

תקופה רעה.

של חוסר איזון, אי אמונה עצמית, הרס עצמי.

ונפגשתי עכשיו עם גבר שהכרתי באותה התקופה.

היינו יחד במיטה.

לדבריו.

אני לא זוכרת דבר (ולא, סמים לא עשיתי, גם לא אלכוהול מעבר לכוסית או שתיים).

אני תוהה לעצמי האם התקופה הזו אצלי בעצם בהדחקה.

וחושבת לעצמי האם כדאי לפתוח אותה ולאוורר, תוך הבנת המחירים שיהיו לזה.

או להשאיר את מה שהיה היכן שהיה ולהמשיך לעוף במקום הטוב והחומל, גם על עצמי, שנמצאת בו עכשיו.