מפרי הלחצנים

שומעת שניה? בואי נהיה זוג,

זוג רגיל כזה שחי ביחד ורואה טלויזיה בערב, מביא ילדים, 2 זה סבבה ועובר למודיעין.

אולי גם נעשה ארוע כזה קטן, ארוע רגיל עם דיג'י ופרחים על השולחנות וצלחות מטבוחה עם לחמניות על מפה לבנה, נביא גם צלם שעושה מגנטים למקרר, את תבחרי את כיסויי הכסאות ואני לא אתערב לך בכלום רק אגיד כן נראה אחלה על הכל, מה אומרת? שהמשפחות יהיו מבסוטיות, רוצה?

יאלה בואי נהיה זוג, נריב קצת ונשלים, את תתלונני שאני לא מראה אכפתיות כבר ואני אתלונן שאת מבלגנת את הבית, תעירי אותי בלילה כי את צמאה ואביא לך מים, נכנס לשגרה רגילה, סאחים כאלה.

מדי פעם נקח חופשת חטאים כדי לפרוק הכל, יהיה סבבה, יאלה יש לך אומץ? נו נראה אותך, רוצה ללכת עד הסוף? 

או שאת רק פקה פקה? 

לא הבנתי

להשאר סמויה, מסתורית, מסתירה, עם הציפייה להתנהלות כאילו היית גלויה, כאילו הכל רגיל, הכל ברור.

לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.

זה לא עובד ככה.

שהרי הגדרת משהו אי פעם?

את עמדת בכללים שבגינם כל כך נפגעת? או שחטאת בהם יותר ממני?

ההתקרבנות מעוורת , היא יכולה להעלם רק בניתוח קר ואנליטי, ללא רגשות מעורבים המכיל ברובו עובדות יבשות, טבלת אקסל לא תזיק.

אמה מה, איפה הבעיה, שהתקרבנות נובעת בכלל מרגש, ממשקעי עבר, מכאב ופגיעות כך שהעובדות הופכות חסרות משמעות.

ועכשיו אני מרגיש קורבן סבבה?

הלכתי להכין טבלת אקסל.

אבל בחיאת..

איך אפשר באמת להתעניין בשלומך? איך אפשר באמת להגיע לעומק? בזמן שהרי את לא פותחת ולו צוהר דק אליך, הכל במסווה כאילו היית סוכנת ק.ג.ב מבצעית.

הכי קל לראות צד אחד במטבע, הצד שלנו, והקטע הוא שאני חוטא בזה בדיוק כמוך.

להבדיל ממך אני כן מרגיש.

כולי צמר גפן כשמדובר ברגש, משחק אותה אבו עלי, חסין, לא רואה ממטר.

אני נקשר מהר לא שולט על זה, גם כשבמודע ובגלוי הכתובת בענק על הקיר, אני פשוט לא שולט בזה, זה מחלחל בשקט לתוכי ואז בבום אחד אני כבר כלוא, כלוא בך כאילו את פרינסס צ'ארמינג מהאגדות, כאילו נועדו וזה משמיים וכל הבולשיט הזה.

Fuck me אני וכל הרגש המזורגג הזה שלא תורם לכלום.

חידוש מרעיש - מודעות, לא באמת תורמת!

חוסר מודעות זה האושר החדש!

את לא מודעת, אבל אני רואה את כל המגננות שלך,

אל תטעי, אני רק משחק אותה עיוור.

יכול לספור את שכבות הפחד אחת אחת.

אז אקלף אותן, אני לא מפחד, אני יודע איך.

אקלף שכבה שכבה מבלי שתדעי, מבלי שתרגישי, מבלי שיכאב.

ואחדור פנימה, פנימה עמוק, לכל נבכי ליבך, חלל נשמתך למחשבותיך.

וכשתגלי שאני שם,

כבר לא תרצי שאלך.

כי אוהב אותך, את כולך 

אני יודע איך

מושגי יסוד בסיסיים בניתוח טכני :

תמיכה - שעה שנייר הערך הגיע לרמת תמיכה מהותית על הגרף  = יחס סיכוי גבוה מסיכון - קונים.

התנגדות - שעה שנייר הערך פוגש רמת התנגדות מהותית על הגרף  = יחס סיכון גבוה מסיכוי - מוכרים.

פריצת התנגדות - שעה שנייר הערך פורץ את רמת ההתנגדות על בסיס סגירה = יחס סיכוי גבוה מסיכון - קונים, ביג טיים !

זה עד כאן ואין באמור המלצה!

ועכשיו לחיים - לאחרונה אני פורץ התנגדויות, בכל פריצה כזו צובר כוחות נוספים לפרוץ את הבאה ממש כמו כדור שלג, מרגיש שמשון הגיבור (רק בלי הקטע של השיער כי אין לי).

אחלה יום

זה צעד נוסף בשביל הארוך מהנסתר אל הגלוי.

כל צעד כזה מקלף את שכבות הפחד מעלי, מחסומי הבושה והמסכות שאני סוחב על הגב, וכל זאת מבלי להתנצל ובצורה טבעית עד כדי ברורה מאליה.

אני לא פומבי, אף פעם לא היתי, תמיד הבטתי מהצד וקנאתי, קנאתי על האומץ הזה ללכת על מה שמרגיש נכון לאותו הרגע מבלי לדפוק חשבון על איך זה יראה או מה יגידו.

כי נחבא אל הכלים אנוכי, בורח מאור הזרקורים כמו מאש, ממש את יצרי, את אהבותי ותשוקותי רק מאחורי דלתיים סגורות, אם בכלל.

לאחרונה החלטתי לפתוח דלתות שוב, להתנסות, לחזור לעולם שברחתי ממנו כל כך כי מה כבר יכול לקרות מקסימום אתאכזב, אני כבר חסין.

לא היתי מנחש שזה מה שיקרה, מעולם לא אהבתי מתנות, הן פשוט הגיעו אלי, והיא הגיעה, או או כמה שהגיעה, הגיעה ביג טיים.

מתנה בדמות אלה, כל מה שיכולתי לדמיין במלוא תפארתו, ככה בבום, לפנים (ויש לי דמיון פורה).

בדיוק ברגע שאני בטוח שחוויתי הכל, מתגלה עולם חדש, כאילו יצא הרגע משיר של שלמה ארצי כזה ששומעים בריפיט ולא נמאס ממנו, הרגשה מטורפת של לצאת מלוע של תותח.

מכירים את הפרפרים האלו שמרגישים באזור הסרעפת בזמן התרגשות? אז כזה..

אז רק לומר תודה על ההזדמנות - אלילה ..

מעריץ אותך 

(ולא לא מעריץ סודי, מעריץ גלוי, נוכח, מרצה..)

אחלה שבוע שיהיה לנו 

פשוט פורק - חוזר ממפגש זיכרון שמתקיים כל שנה.

התאריך - 4 בפברואר 1997.

הסיטואציה - חובש בגולני.

הקפצה, אבל הפעם זה לא תרגיל, זה באמת, החובשים בעדיפות ראשונה.

מזנקים לאוטובוסים, היעד - קיבוץ שאר ישוב.

המראות - אוי המראות.

הנקודה - קחו הכל בפרופורציות!

הכל בולשיט אחד ענק. 

תהיו אנשים טובים

גרום ללקוח הפוטנציאלי להרגיש זכות על כך שרכש את המוצר שלך.

העבר אותו מסכת יסורים בטרם ישלם ממיטב כספו על מנת לקבל את המוצר.

ולגבי המוצר, אז אל דאגה אין צורך להיות אכותי יותר, מושקע יותר, מיוחד יותר,

רק קשה יותר להשגה...

איך לעשות זאת? זה כבר תלוי בסוג המוצר.

אז תגידו, יש מסיבות איכותיות מומלצות?

מזמן לא ביקרתי

אחלה סופש ותהיו אנשים טובים בחייאת..

Be Fearful When Others Are Greedy and Greedy When Others Are Fearful

Warren Buffett