שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

התמסרות

מהות הבדס"מ שלי.
לפני 17 שנים. 29 באוקטובר 2007 בשעה 20:29

בדס"מ נקי ומדוייק. במושגים שלי. במושגים שלו.
אין סימנים כחולים בבוקר שאחרי. לא על הגוף ולא בנשמה.
יש חיוך אחד גדול.




רציתי לאמר לך תודה ופה זה המקום היחיד בו אני יכולה לאמר ולדעת שאתה תקשיב בלי להפריע.
תודה שנגעת בי שוב עמוק עמוק.
תודה שאתה שם כל פעם שאני צריכה. כל פעם שאתה צריך.
תודה שאתה שם תמיד.
תודה שמותר לי לבכות.
תודה שמותר לי לרקוד.
תודה שאתה מספר לי את שאתה מספר.
תודה שאתה מקשיב לשלי.
תודה על המקום למרגלותיך שאתה תמיד שומר עבורי.
תודה על היד הלא צפויה.
תודה על השיניים המאד צפויות.
תודה על כך שאתה מודה בעובדה שאינך מוכן עדיין.
תודה שאתה לא כועס כשאני ממשיכה להציע.
תודה על הפינה השפוייה שאתה מספק בחיים המטורפים שלי.


ובעיקר,
תודה שאתה אוהב אותי.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י