התמסרות

המון זמן לא כתבתי והיום כותבת בזכות הרגל שלך, זו שנתנה לי להתחכך בה.
נכון,לא בכיתי הפעם,הייתה לי רגל להתנחם בה.
תמיד מספרת כשכשאני מענגת את עצמי איני חושבת על דבר מסויים. היום חשבתי.
עלי על ברכיים, עליך נישא מעלי, על הלחי שלי מתחכחת לך בג'ינס בתחושת הוקרה וסגידה.
יהיה מי שירים גבה בתמהון וישאל איך לעזאזל זה מצית יצרים.
את שלי זה מצית!
וכמו תמיד - תודה איש יקר שלי.

נ.ב
דרוש שמן עץ התה........