התמסרות

בסך הכל ישבנו זה לצד זו והבטנו סביבנו משועשעים משהו.
זוגות זוגות בבגדים שלא משאירים מקום לספק, אוחזים באביזרים שייעודם ברור, נוגעים זה בזו וזו בזה, מודדים את סביבתם ומחליטים מה בא להם היום.
בסך הכל ישבנו שם והזנו עיננו, למדנו אותם, את האווירה, את המותר והאסור.
וכשסיימת למדוד ולתהות השענת אותי על הדום, מצחי נוגע ברצפה ובידך קיין.
היו דקות בהן הצלפה רדפה הצלפה, שוב ושוב באותה נקודה על ישבני.
היו דקות ארוכות בהן כבר הפסקתי להמתין לפעם הבאה, חדלתי לעצור נשימתי בציפייה ובפחד, ובדיוק אז היא באה, הפעם הבאה.
המון זמן אחר כך הרמת אותי משם וסביבי גיליתי סדום ועמורה. דברים התרחשו כשאני נעדרתי.
והלכנו הביתה.
כלום יכולתי לבקש יותר?