התמסרות

יצאת לבלות היום, בלעדיי. לפזז עם עשרות בחורות סביבך. יפות ממני, צעירות ממני, נמרצות ממני.
ולא דאגתי, ולא חששתי למקומי.
כי ידעתי שהפכת אותי לחלק ממך. מגופך. מנפשך.
להמשך טבעי שלך.
כי בחרת בי.
ואני בך.





וכששאלתי אם נכון הדבר שאף אחת לא תתפוס את המקום שלי בלב שלך, ענית שאף אחת אפילו לא מתקרבת לשם.






באביב מתאהבים. והגיע הסתיו. אז מה עכשיו?
להתאהב מחדש.
ואם כבר להתאהב, אז למה לא באותו האיש.
זה שטוב לי, שנעים לי, שמרגש לי, שמנסיק אותי.
משוחררת לעוף. ולהתאהב.