לפני 15 שנים. 14 בפברואר 2009 בשעה 21:40
מתברברת
מתבלבלת
משתגעת
משתוקקת
מתרחקת
מתחפרת
מתקרבת
מתכרבלת
מלהגת
משתתקת
וכל הזמן
כל כך אוהבת.
זוכר שכתבתי את זה פעם?
מלטפת את העץ שיושב תוך מעגל אבנים, עיגול מושלם, מי לעזאזל טרח והצליח לעשות עיגול כל כך מושלם באמצע המדבר.
והעץ מנחם, הוא מרגיש לי כמוך, חלק ונענה למגעי העמוק ואף פעם לא מנגב לי את הדמעות כי אם נותן להן לזלוג ולהתערבב עם מיציי הניגרים ומציפים את שנינו בריח של האהבה המטורפת הזו שיש ביננו.
מניחה על העץ את הראש והוא בקיעוריו מתאים בדיוק לקימוריי כמו שאתה בשריטותיך מתאים בדיוק לגבעותיי ואתה בכוחותיך מתאים בדיוק למכתשיי.