סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

במקום להכניס למגירה...

לפני 7 שנים. 22 בנובמבר 2016 בשעה 10:25

מכירים את זה ... שאתה יודעים שאסור לכם לעשות/לומר משהו

ידעתי מראש שאסור שאכנס לזה

ידעתי מראש שזה לא יועיל ויעשה רק נזק ענקי

דיברתי עם עצמי ונשבעתי לעצמי - לא נכנסת לנושא

ידעתי את ההתנהלות קדימה, ממש ראיתי את ההתנהלות שתבוא ברמת האותיות 

למדתי מנסיון העבר וידעתי מה הכי נכון לעשות

"שחררתי" משפטים כלליים והחזקתי חזק את תחושת הבטן שלי - לא להישבר - כי יודעת לצפות את שיבוא

לא ויתרתי , ידעתי שהפעם אני חזקה ויודעת מה טוב לשנינו

ידעתי שכל אות רק תזיק

ידעתי שכל מילה תבוא לכיוון הכי שלילי

ידעתי שכל הקלדה תובן אחרת

ידעתי כי זה יעשה רק רע

דיברתי עם עצמי מלא !!

הרגשתי חזקה ! קיבלתי חיזוקים לדרכי הנכונה

לקחתי את העבר שמתי אותו בהווה וצפיתי את העתיד

ידעתי אפילו את ההשלכות

וידעתי שאני צודקת !!

אבל - אבל - אבל - לא עמדתי בזה

ואני מאוד מאוכזבת רק מעצמי

כי אני הבוגרת, אני בריאה, אני שקולה, אני רואה דברים בפרופורציה נכונה, אני למודת נסיון, 

אני חכמה, אני מכילה, אני צופה, אני הגיונית, אני מציאותית עם רגליים על הקרקע

ונפלתי פה...ונשברתי ... ולא חשבתי... והותשתי.

אני מנסה להיזכר ב-43 שנות חיי - מתי הרגשתי כזו הרגשה של אכזבה עצמית של בום בפרצוף והכל באשמתי - 

לא מוצאת.

תמיד יש פעם ראשונה 

יעבור לי

אלמד עוד ועוד 

כל חיי לומדת ומשכילה

כי בלי טעויות - אין אנושיות.

 

אני אנושית :-) 

 

 

 

לפני 7 שנים. 10 בספטמבר 2016 בשעה 14:47

עליות וירידות כך חיי

יום ורוד יום פחות

מנסה לשאת הכל על כתפיי

מנסה כל הזמן לגלות הבנה והתחשבות

מנסה להרים וליזום להתקדם ולנסות

מנסה להכיל הכל

מנסה להפנים הכל

מנסה להסביר בכל דרך

מנסה להיות חזקה

מנסה להסתכל מלמעלה ולא לשפוט

מנסה להיות אופטימית

מנסה להאמין

מנסה להבין

מנסה לעודד

מנסה ללכת לפי קריזות

מנסה להתנהל

מנסה לעזור

מנסה לצחוק

מנסה לשנות אוירה

מנסה להתקרב

מנסה.

אך כוחותיי אוזלים

ולא יכולה לנסות לבד

והכל זה בחירות

וכל החיים בית ספר

והחיים חזקים מהכל

ומגיע לכולנו את טוב ביותר

וכבר לא מנסה 

כי לבד זה פשוט לא עובד.

 

לפני 7 שנים. 22 באוגוסט 2016 בשעה 18:13

כל החיים לומדת

לא מפסיקה להיות מופתעת

הפתעות באות עם אכזבות 

נפגעת - בום לפנים

כל החיים לומדת

כל יום זה עוד שיעור לחיים

מהדברים הכי קטנים וטהורים - רק מהם אלמד

אל תצפי אל תתכנני אל תפגעי. 

כל החיים לומדת.

 

 

 

 

לפני 7 שנים. 22 באוגוסט 2016 בשעה 9:36

22/8/02

התהפכו חיי

התרסק כל שחשבתי שיהיה לעד

התרפקה לי המשפחה

בנותיי בנות 3 פיציות

בגידה.

כל שנה התאריך הזה צובט לי את הלב

לא שוכחים - אי אפשר לשכוח - זה תמיד נמצא בתוכי 

זה מלווה את תחושותיי ואת מחשבותי

זה קופץ מידי פעם והצלקת קיימת

זוכרת הכל - כאילו זה היה אתמול

עברתי המון מאז כמה גדלתי, למדתי, התנסתי, חוויתי 

אהבתי, נפגעתי, הרווחתי, בחרתי, זכיתי.

 

אופטימית 

לשאלה אם אני אדם פסימי או אופטימי אני עונה שהידע שלי פסימי, אבל כוח הרצון והתקווה שלי הם אופטימיים.

 

 

 

 

 

לפני 7 שנים. 20 באוגוסט 2016 בשעה 22:37

קשה להירדם, הכל רץ בראש וכלום כבר לא רץ בראש.

המחשבות נגמרו הרצונות כבר לא רלוונטים

נגמרו האותיות שמתחברות למילים

כבר לא ממחזרת מילים ומעשים

כבר לא יכולה להיות חד כיוונית

כבר לא יכולה לא לשמוע "משהו חדש" מפתיע...

התקווה כבר הסטוריה ישנה

חוסר שקט כבר הופך לשגרה

והידיעה שממשיכים הלאה כל יום עוד ועוד מלווה בהמון לבטים אך מסקרנת ברצון ללא נודע. 

הסטירות הקטנות והגדולות שעוברת מלמדות אותי כיצד לשאוף  לעתיד -העתיד שלי יהיה רגוע יותר, חם יותר, זוגי יותר, מקדם יותר, פורה יותר, מענג יותר, מבטיח יותר, שקט יותר.

זקוקה לשקט, לחופש, למשהו שונה, זקוקה לחוויה חדשה שמלאה בוורוד אופטימיות וחיוכים.

רוצה אשרם במדבר...

יוגה...

מדיטציה...

נוף...

חיבור גוף ונפש...

אנשים...

שרוול וגופיה...

מדבר..

שקט.

חיבור עצמי והתחלות חדשות...

כי המחר יהיה מופלא כי לא שוקעת בעבר ועתיד זה שינוי ולא משנה מה הוא יוליד הוא יהיה שונה ואתמודד עם הכל.

 

אשרם אמרתי ??? ללא מילים.

 

 

לפני 7 שנים. 9 באוגוסט 2016 בשעה 6:33

א-ה-ב-ה 

טובה ורעה

נעימה וכואבת

תורמת ומזיקה

מרימה ומפילה

רכה וכואבת

קרובה ורחוקה

נמצאת ואיננה

שלמה ושבורה

התחילה ונגמרה.

טהורה

מענגת

מושלמת

אוהבת.

 

לפני 7 שנים. 6 באוגוסט 2016 בשעה 23:30

אמרת שאין כזה דבר "אם עובדות ורגשות לא מתווכחים"

אמרת שגם "כבדהו וחשדהו" אין זה נכון.

אמרת גם שזה לא נכון ש "לב שבור הוא מושלם"

אמרת הרבה דברים, חלק כעסתי ולא האמנתי שאין זה נכון אבל הסברת בראייתך שהכל זה אני - אם אני במרכז אף תחושה אחרת אינה רלוונטית, כי אני בוחרת את חיי ומה שיקרה היום בלבד.

אמרת שנכון לחיות את ההווה בלבד עם חיוך וקבלה של כל מצב קיים כי זה מזמן לנו את העתיד.

אמרת שעבר זה עבר ואם לא ניתן לשנותו/לשחזרו/לתקנו/להחזירו הוא תמיד יהיה ע.ב.ר ואין טעם להישאר בו.

אמרת שברגע שאדע שהסיפור שלי - הוא לעולם לא יהיה הסיפור של הצד השני - לא הבנתי זאת ! שמת לי מראה איך סיפור אחד יכול להשמע ל10 אנשים אחרת ושזה בכלל לא רלוונטי כי מי שרוצה את הסיפור שלך חייב להרגיש אותך ולחוות אותך וזה קורה בשניה והחלטה של שניה.

אמרת שלא נותנים הסברים להתנהגות ומעשים כי שוב השני לעולם לא יראה בדיוק את מה שאת רואה וזה הייחודי לבני אדם - הם שונים ולא משחררים ממקום טהור של אגו, כבוד, פחד, פחד משינוי, התנהלות מאכזבה, מחשש לעבור את ההר אל הלא נודע, הם מחזיקים קרוב קרוב את הכדור בידיהם ומעט מאוד יודעים למסור אותו לעולם/לשני ולראות שכעת ידיהם ריקות ושכעת הם יכולים לפתוח אותם ולקבל את הטוב שמזמן להם.

אמרת שיש שני "אמת" לא אהבת את המילה "אמת" כי לא כולם יודעים שזה בסדר "שני אמת" -וכפי שהבהרת לי עם סימן קריאה - אמת זה לאמיצים שיודעים להחזיק אותה או לאבד אותה. לא כולם מוכנים לאמת כי אמת היא מנפצת, אמת משבשת, אמת מופצת, אמת צפה, אמת מקלה, אמת ישירה ואמת מביאה שינוי ורק בידיי בלבד - כי אני המרכז ואין אף אחד חשוב ויקר ממני להתמודד איתה כי היא שלי ורק שלי.

אמרת שכל תחושה שאנו חשים כל עוד היא חיובית היא הנכונה לנפש הפנימי שלנו, נכונה ללב, תחושה היא לבבית, תחושה היא הכלה והתמודדות ואם אינה חיובית - אל תתני לה להכנס למעגל שעוטף אותך.

אמרת שאותך אי אפשר לאכזב כי יש לך את היכולת להערצה ולדעת שכל בחירה היא אישית אך לא תמיד היא אמיתית אלא מונעת מראיה שגויה של מהות האדם.

אמרת שאסור לי לנהל ת'עולם כי רק אני קיימת בו ורק אני שווה בו ורק אני נמצאת בו ורק אני חווה אותו ורק אני במרכז ורק אני חשובה בו. 

אמרת שאצליח רק בעתיד, יום אחר יום ורק ע"י מעשים של לשלוח לעולם את הטוב ולקבל טוב בחזרה - ממבט של מודעות עצמית שאני הכי חשובה, הכי בולטת, הכי נוכחת, הכי יפה, הכי מוכשרת, הכי נדירה כי אחת יש רק כמוני כפי שאחר אינו דומה לשכנו. 

אמרת הרבה והכל מעולם של רוחנות טהורה.

אמרת הכל מנסיון של פעם היית כך והיום אחרת.

צריכה ליישם כי באותיות פיך יש משמעות של ניסים. 

נס להגדרתך היא היכולת תוך שניה לראות את השני אך ורק בעיני שלי ומשם תבוא כל ההבנה השחרור והדרך החדשה הנכונה לי בלבד.

תודה לך נס. מעודדת.

לילה טוב.

 

 

 

 

לפני 7 שנים. 18 ביולי 2016 בשעה 7:09

הסליחה היתה אמיתית 

לומדת לסלוח - לא יכולה לצפות מאחר את מה שלי קשה

לכל אחד מגיע הזדמנות שניה

ובמיוחד שהסליחה נאמרה בענק בגדול ומכל הלב.

 

לפני 7 שנים. 17 ביולי 2016 בשעה 9:57

איך סולחים?

איך מקבלים את הסליחה של הצד השני?

איך מאמינים בה?

הרי אני מאוד מאמינה בהזדמנות שניה ויודעת שכולנו אנושים ולטעות זה אנושי

אבל למה כשזה מגיע אלי זה הופך לקשה? 

אולי כי זה טרי? אולי כי זה חדש? 

אולי כי זה בא לי בהפתעה? אולי כי חשבתי שיודעת מי מולי ומה עושה וזה לא התנהל כך?

מאמינה שהסליחה היא אמיתית , מאמינה שלא היתה פה כוונה מראש

מאמינה שמדובר בחוסר הבנה (בגללי)

לומדת לסלוח

כי סליחה לא משנה את העבר אך לדעתי היא מרחיבה את העתיד.

חזקים יכולים לסלוח ואני חזקה.

אנסה לסלוח.

יכולה לסלוח.

סולחת . 

בחייאת יש לי מספיק על הראש ועכשיו זה? סולחת מהר ואבוא בעדכונים.

לפני 7 שנים. 16 ביולי 2016 בשעה 21:29

טעיתי

דיברתי יותר מידי

נתתי מידע יותר מידי

חשבתי שזה נכון

חשבתי שיש את היכולת להכיל זאת

הרגשתי שזה נכון ללכת בדרך זו

לכלכתי מקום של שלמות ועולם שחיה בו ומאמינה בו

חשבתי שיש עם מי לדבר ועל מי לסמוך

ידעתי כמה פתוח וסקרן למידע

לא ידעתי את המחיר הכבד שאשלם תמורת מידע ומזור לצד השני

הרגשתי בנוח ובשבריר שניה כבר לא הרגשתי.

 

 

 

 

לא חשבתי עד הסוף

נפגעתי.