סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

במקום להכניס למגירה...

לפני 14 שנים. 3 ביוני 2009 בשעה 21:23

יווווו כמה דברים לא טובים נהיו מאז שנפרדת מהעולם
הכל נהיה מבאס
אף אחד לא מסתדר עם אף אחד
12 שנה הייתי במשרד שכולו משפחה = קשר דם
אבל - עזבת את העולם וכל הג'יפה יצא
ריבים, ויכוחים, סגנון דיבור לא יפה, ברוגזים, חוסר הסכמה מוחלט,
אוירה מבאסת במשרד שלך, הכל סתםםםםםם
מזה 12 שנה - לא בא לי ללכת לעבודה....
מנסה כבר מעל חצי שנה (עוד בימי מחלתך) ניסיתי לגשר/לסדר/להרגיע/למצוא פתרונות/להרגיע רוחות/לעגל פינות/לכבות שריפות - אבל כלום לא עוזר ! שני ה"שותפים" שנשארו הם שחור ולבן!
שותף בוס מדהים, מיוחד, נדיר, מקסים, חזק, שורד, חבר טוב שלי !
שותפה בוסית מדהימה, טובה, פשוטה, אמהית, מיוחדת באופיה, חברה טובה שלי !
שניהם אחים ! אח ואחות ! ואני נקרעת בניהם -:( והם כבר ברוגז !!!! אופפפפפפפ
אבל - חתול שחור ענק עבר בניהם מיום מותך .... הכל מדרדר וכלום לא מסתדר!!


רק עכשיו ברור לכולם - מה שהיה ברור לי תמיד - את היית הראש של המשרד, את היית המתווכת הגדולה, את היית האישה החזקה בעולם, את היית שוררת שלום מושבעת (וכן - זה עלה לך בבריאות)
את היית מוצאת פתרון לבאגנים שנוצרו - אבל את לא כאן - את בגן-עדן...

יודעת שאת רואה ושומעת הכל ומקווה שבאיזהי דרך תוכלי לומר לי מה עוד אפשר ואם נשאר משהו לעשות ע"מ להחזיר את השקט , השלווה, הכייפיות, הסבביות למשרד שהקמת ובנית במו ידייך !!!

הלוואי והיית חוזרת ... ולו לביקור קצר...

** את תמיד תהיי הכוכב הנדיר שלי - בשמיים **

לפני 15 שנים. 12 באפריל 2009 בשעה 21:37

לרוב הזמן עוזר
לרוב הזמן מעביר
לרוב הזמן משכיח

אבל - לא , לא במקרה שלך!
דיברתי עם זה עם בעלך,
הזמן עושה את זה ליותר געגועים
ליותר חסרה
ליותר ריקנות
ליותר "כמה אני צריכה אותך פה"
היית חברה שלי ועזבת את העולם
ורק איתך דיברתי/התייעצתי/שפכתי/דיברתי/נפתחתי
ואין לי אותך
וזה יותר קשה
ויותר מדאיג "מה יהיה הלאה...."

כל דבר / כל שיר / כל סרט - מזכיר לי אותך
היית האוזן הקשבת שלי, הקשבתי לך, עשיתי תמיד בעצתך - מתוך הערצה מלאה
צופה את התשובות שהיית נותנת לי לשאלות
אבל בא לי לשמוע אותך , את קולך - אומרת לי זאת...!

ריקנות וגעגועים
ועברו 4 חודשים ו-5 ימים

** את תמיד תהיי הכוכב שלי **


לפני 15 שנים. 16 בפברואר 2009 בשעה 6:36

מגיש לי פתק שבו רשום "לכי לפי מה שרשום - כל אות - מחכה לך משהו"

א. אהבה ספר "מבוא לאהבה"
ב. ביצת הפתעה
ג. גרביים
ד. דבש
ה. הווי
ו. וודקה
ז. זין (ברור!)
ח. חיש-גד (כרטיס)
ט. טרופי, פירות טרופיים
י. יין
כ. "כלב מי שלא אוהב אותך" בובת כלב
ל. לבבות
מ. מכתב (הכי יפה בעולם!!)
נ. נר
ס. סוכריה
ע. עציץ "זרעים של אושר"
פ. פרח
צ. יוווווווו לא זוכרת 😒
ר. הוא עצמו (השם שלו מתחיל ב-ר)
ש. שוקולד
ת. תחתון סקסי

כל פתק היה מוחבא בכל מיני מקומות בבית... וכל מתנה היה מצורף כרטיס ברכה מהמהמם!

איך איך אפשר שלא לאהוב אותו בלי סוף???
שוקו שלי - אוהבתך !
ושוב - תודה תודה תודה יקירי.

** נ.ב. כל הזכויות שמורות - אבל מרשה לגנוב ולהפתיע את אהובתכם/ן**

לפני 15 שנים. 12 בפברואר 2009 בשעה 6:36

ורוד
מושלם
הכל בזכותך - שוקו שלי
הכל עובד כל כך נפלא
ה"ביחד" שלנו - הוא פשוט הכי ביחד שאפשר
להסתכל עליך מהצד - לראות איך אתה עם בנותיי, כשצריך - אתה הילד השלישי שלי
שלושתכם ביחד - חגיגת גן ילדים של צחוקים ובלאגנים
כשצריך - אתה יורד לגבוה העיניים שלהם, מלא סבלנות וכח לדבר ולהסביר
הקטע הזה - שאתה לוקח את המושכות ממני לכמה שניות ומנסה "לסדר את העניינים"
זה מושלם!
וכמו שאני אומרת - "העיקר שאתה נמצא בחלל הבית"
זה הכי מרגיע בשבילי...

החיבור שלנו - רק שלנו
כל כל עוצמתי - כל כך אמיתי ונכון
האינטמיות שלנו - מרגשת כל פעם מחדש 😄
ה-להירדם איתך בלילה - הכי (מחפשת ת'מילים...) הכי הכי הכי ...!

הקיצר - שוב קמתי עם חיוך, קמתי מלאה ורגועה
קמתי - שוב - מאוהבת :-))))))))))))))))))

שוקו - תודה על הכל מהכל על הכל מהכל הכל מהכל הכל - תודה
(וכל זה עוד לפני ... חגיגות גיל ה-36 שלי...)

אוהבת
אותך
לעד

לפני 15 שנים. 8 בינואר 2009 בשעה 21:08

הכל השתנה מאז אותו יום פטירתך 5/12
כאילו זה מתוכנן
האובדן שלי - היום שבו עצמת עינייך
התווספו עוד דברים
הבלגאן במשרד
החברה מחקה אותי
הויכוחים החדשים שנוצרו
הבעיות שלא צפיתי אותם
ה"הפתעה" שקיבלתי ממך
ההתמודדות
האי קבלה של דברים שנוגדים את כל האמונה שלי
הויכוחים המטופשים שלא ברמה שלי בכלל
התהיות
המחשבות
הההחלטות
הבאסה

השיחות עם העצמי שלי
ההתמודדות היומיומית שלי
הביקור בקבר שלך - יש מצבה וזה יותר קשה
האכזרה ל-30 שלך
ההתחברות עם הבעל שלך - הרצון לעזור ולהקל עליו - גם עם זה בא על חשבוני
אעשה הכל בשבילך - רק להוציא ממך חיוך מכל הלב!
כל אותם דברים בלתי צפויים שאין לי דרך לצפות אותם
וכולה - רוצה ש-ק-ט
רוצה שלא ינתחו אותי
רוצה שיבינו גם אותי
רוצה שידברו איתי
רוצה להבין ... רגע מה קורה פה?
וכל זה - הייתכן - בכלל שעזבת את העולם ואת בגן עדן?
הרי היית בין הקרובות אלי ביותר - ואין לי עם לדבר
נשארה לי שרשרת על הצוואר וזכרונות - ואת זה לא יקחו/ישבשו ממני אף אחד.
הדלקתי לך נר היום במשרד - יהיה זכרך לעד בליבי!!!

צריכה הבנה, צריכה זמן , צריכה שקט
אחרי חרא - צריך לבוא קצת טוב ... לא כך אומרים????

חלאס למחשבות , קצת וודקה וזמן - הוא (אמור) לעשות רק טוב.

לילה טוב ונטול מחשבות.

ואלוהים - שמור על החיילים האיכותיים והיקרים שלנו.

לפני 15 שנים. 6 בדצמבר 2008 בשעה 6:37

זהו - הכוכב שלי נפטרה
אחרי שנה, חודשיים ו-9 ימים - עצמה עינייה לעד
** את תמיד תהיי הכוכב שלי**

לפני 15 שנים. 4 בדצמבר 2008 בשעה 6:22

החיים בבלאגן, כל יום שונה מקודמו
קבעתי לעצמי יעד - עד סוף 2008 אני מסיימת רשמית את הנישואין
אז בין לבין צריך לשלב את מה שהמדינה הדתית שלנו דורשת
כן , כן, ללכת לרבנות ולסיים את פרק א'
אז קפצנו לרבנות
הרב דיבר כמה שטויות
שאל שאלות מפגרות
הלכתי 4 צעדים וחזרתי
הגשתי את ידיי
וקיבלתי את הגט - הפכתי להיות אישה גרושה עפ"י הרבנות
ואני בעצם גרושה בלב כבר 6 שנים... אבל בארץ הזו - לכל דבר צריך חותמת
אז זהו - אמא, אבא, דוד , דודה, אח, אחיות, חברים, חברות והכי חשוב - אהובי היחיד
שוקולקי - יש חותמת ויש אישור והכל הסתיים...!!

אבל דבר אחד לא ישתנה לעולם - אתה בעלי - ועכשיו צריך להגיד - בעלי לשעבר
היית ותמיד תהיה החבר הכי טוב שלי! הקשר בנינו הוא נדיר ולא סתם אנחנו ביחד כבר 16 שנה
וכמו שאמרת "החותמת זה לאלו שלא מכירים אותנו"
תמיד נהיה ביחד בטוב/ברע- הורים מאושרים וגאים לנסיכות שלנו ובגלל זה - לעולם לא נתגרש כי בשבילן ניתן הכל ++++ ואתה האבא הכי מדהים שיש לבנותינו.

וחייבת לצעוק ולומר - אהובי שוקו שלי - בזכותך ואיתך הכל נראה מבטיח וורוד
זכיתי בך ותודה שאתה נמצא גם ברגעים הקשים שלי, בין דמעה לדמעה - אתה שם מחבק אוהב ומלטף - זכיתי לאהוב אותך ותודה על כלללל התמיככככה !!! אוהבת לאהוב אותך.

(יש דברים בחיים שבשליטתי ושמתי לי יעד ועמדתי בכך.
ויש דברים שאין לי שליטה עליהם ואני לא יכולה לעשות/לעזור בכלום
ופה אני מקווה שיהיה לי את הכח להתמודד עם הגרוע ביותר... שלצערי יגיע
רק לא יודעת מתי *** את הכוכב שלי** )

יאללה לעבודה... יום רגוע לכולנו 😄

///

לפני 15 שנים. 30 בנובמבר 2008 בשעה 18:23

אישפזו אותך...
הייתי איתך אתמול...
את מסטולה ורגועה...
ביקשת שכולם יצאו מהחדר...
ביקשת שנשאר לבד...
לחשת לי "אני מפחדת"...
ושוב... נרדמת...

והיום הרופאים אמרו "נישארו לה רק כמה ימים"
ואני... לא רוצה לחזק אף אחד, לא רוצה לעודד אף אחד,
לא רוצה להגיד לכולם שדייי לסבל שלך, לא רוצה להיות חזקה,
רוצה - רק אותך - להרבה זמן !
רוצה שתהיי בלידת הנכדה הראשונה שלך
רוצה שתהיי בחתונה שלי
רוצה שהכל יהיה כמו פעם...

אבל - נשארו לי רק כמה ימים איתך 😒

** את הכוכב שלי **

לפני 15 שנים. 25 בנובמבר 2008 בשעה 18:02

חזרתי עכשיו מביקור אצלך בבית
ק - ש - ה !
מאישה חזקה הפכת לאישה חלשה
המחלה הזו נוראה
המחלה הזו אוכלת אותך
לראות אותך עם דמעות של כאב
לראות אותך סובלת
לראות אותך ואי אפשר לעזור
ק - ש - ה !

למרות הכל - את מתעניינת
(קשה להבין אותך כי את לוחשת וקשה לך לדבר)
את לא שוכחת לשאול על בנותיי ואהובי
את נעלמת וחוזרת נעלמת וחוזרת
את נדירה ומיוחדתתתתתתתתתת.

אבל - תמיד אחרי שאני איתך - איכשהו - אני מלאת כוחות
וזה מההערצה נטו שיש לי אליך!!!

מאחלת לך מחר יום יותר טוב, כי אמרנו עכשיו "חיים מיום ליום ומחר יהיה טוב..."
מחכה לנס (למרות שלא מאמינה בניסים)
אוהבת אותך מאוד מאוד כי את הכוכב שלי :-)

לפני 15 שנים. 2 בנובמבר 2008 בשעה 18:18

אחרי 7 חודשים
עשינו סופ"ש אצלך בדרום הרחוק....
היה מ-ו-ש-ל-ם !
נהנתי מכל רגע ורגע, מכל מעשה ומעשה, מכל טעם
מכל פינה, מכל דקה ודקה ודקה ודקה ודקה

תודה על הכל כלכלבי שלי

יודעת שעכשיו זה יהיה שבוע פה - שבוע שם :):)

אוהבת לאהוב אותך מיוחד שלי!!