מכירים את זה
שיודעים שהשבוע הזה יהיה שבוע של געגוע?
ככה מרגיש לי
"הזמן הוא לא רופא - הוא רק מביא הקלה"
בורחת במחשבות - מתענגת על זכרונות
הזמן עובר ומתגעגעים למה שהיה פעם, מתגעגעים למה שנוח לנו
טובעת במחשבות ובא לי ללחוץ על כפתור ולהחזיר אחורה - רגעים מסויימים, ימים מסויימים
מקומות של היינו, צחוקים של בריחה, ימים ולילות של שליטה = אהבה כזו.
אבל יודעת וצריכה להתעורר ...
לחזור למציאות
להתחיל עוד שבוע
כי אצלי במהותי, בבסיס - זה הכל או כלום. לא יודעת להתפשר.
יודעת שגעגועים לא עוזרים ולא מקדמים
יודעת מציאות - מי שאיתי - צריך לנשק את רגליי כל בוקר ולהגיד תודה לאל שזכיתי בך
לראות עתיד משותף
לדעת להתגבר עם רצון עז על מכשולים
ביחד - יד ביד - אבל אני צועדת תמיד קדימה
החיים עפים
הזמן טס
ואני רק אוהבת לאהוב.
וכמו שאמא שלי אומרת - "גידלתי אותך לדעת מה את שווה ולכן אני לא דואגת לך - הכל יהיה בסדר"
ואמא תמיד צודקת :-)