במסגרת לימודיי
לומדת הרבה דברים חדשים, ראיה אחרת, ראית השני - אפשרות לראות ללא ביקורת.
אך מה עושים שאין אנו רואים את "המצב" באותו צורה? איך אנו מתמודדים "ששופטים" אותנו ללא רצון להבין אותנו?
למדתי שזה מתחיל בסליחה וקבלה אמיתית
לדעת - הצד השני הוא שונה ממך וזו עובדה.
כעס של אדם יושב על משקעים של טעויות אכזבות וכו.
אדם שפגעו בו = עשו טעות = המציאות איננה מתאימה לאדם שמולך =נוצר מצב של כעס/אכזבה/ריחוק/כאב.
וגם אם הסברת לנפגע את שעשית, את המניע שלך - כל שעליך לנסות הוא להכניס זאת לפרופרציה הנכונה.
לדעת לשים על המשקולת את יתרונות העבר וחסרונותיה מול ההווה המצפה והעתיד המחכה.
יכול להיות שאם האדם הנפגע ינסה להבין את הפוגע - וזה קשה! ינסה לראות את עצמו בנעליו (ונכון - הוא הרי לא כזה כי הוא לא היה עושה כך וכך) אך גדולתו של האדם הוא כן להכנס לנעלי השני ולנסות להבין על מה זה ישב, להבין את תחושותיו, להבין את מצוקותיו, עברו, נפשו, וע"י כך ניתן לגלות (לא בכל המקרים) שהסיבה שאכן עשה כך הפוגע היא לא ע"מ לפגוע בך אלא מול סיבה אישית שלו מול עצמו.
אך בני האדם - מעטים שבהם ונדירים ביותר - מסוגלים לזאת.
והשאר אינם מסוגלים כי הרי "חרב עליהם עולמם" "התפוצץ להם" כל שחשבו..
אדם מוצא את עצמו מסביר ומתנצל מס' רב של פעמים ובדרכים רבות - אך הוא מפספס דבר אחד חשוב - ופה למדתי:
סליחה אפשר למסור רק למי שרוצה לקבל.
אדם בוחר (ולא תמיד מרצון אך במודעות מלאה) להישאר במצב נתון . אנשים נוטים לפחד לשחרר את הסליחה ע"מ שלא יקחו להם את "המקום הפגוע" ותפתח אופציה נוספת לפגיעה (בעיניי הנפגע), הם מחבקים חזק חזק את הפגיעה עד שאינם רואים שהם נחנקים ותקועים במקומם. הפחד לשחרר - הוא קשה אך הוא תהליך שאפשרי עם כח רצון.
כל שתגיד - לא יספק
כל שתרשום - לא יספק
כל שתנסה - לא יספק
כל שתרצה - לא יספק
כי הסליחה משתחררת רק מהאדם המוכן לסלוח. היא לוקחת המון אנרגיות חיוביות ומועברת לאנרגיות שליליות
אנרגיות אלו "תוקעים" את הנפגע - שכן - הוא לא מצליח להתקדם הלאה ולראות את רצונו האמיתי בחייו.
לפעמים נדמה לאדם שהוא מבין את הסיבות של המציאות אך עדיין הוא אינו מסכים עם הסיבות האלו -
אין זה מסתדר לו למה שהיה רגיל ואין לו את האומץ לסלוח לשחרר להפיק את הלקחים ולפרוח ביחד למקום מבטיח יותר.
מהרבה אכזבות למדו, יצאנו מחוזקים יותר, התפתחנו ביחד או לחוד.
חובה לזכור - מפגיעה קמים, מפגיעה מתחזקים, מפגיעה מתגברים, מפגיעה ממשיכים לעתיד יותר טוב - מבטיחה.
ואם רוצים לעשות זאת ביחד (בזוגיות, במקום עבודה, במשפחה) - חובה לדעת לסלוח, חובה להמשיך לאהוב, חובה לראות עתיד משותף למרות ובגלל הכל...!
בחיי הפרטיים - למדתי לסלוח לעצמי וכך יש את היכולת להכיל ולקבל את השונה והשני.
עד פה פרק א' למגשרת.