לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

על במותייך חלל

יום אחד אולי אפרוש כנפיים
לפני 17 שנים. 17 באוגוסט 2007 בשעה 12:48

אני פותחת הודעה פרטית כלשהי,
ומוצאת בה את המשפט "חבל לי שנכווית ממישהו פה".

זה מבהיל אותי ממש.

עד עכשיו כבר הספקתי לפחד מן הרעיון
שאת לקחיו אלה, ללא בטחון שבהכרת הקלעים,
("גבול גזרה ימני, החבית האדומה, יש מישהו שלא מזהה?")
הוא מרביץ גם באחרת ואולי אפילו באחרות.

אבל לא יצא לי לחשוב
שאם אני הגעתי לכאן לבסוף, אז אולי גם הוא.
אולי באמת "נכוויתי ממישהו פה".

(אפילו יותר קשה ומפחיד לדחוף הצידה
את המסקנה המובלעת במשפט הזה,
הנתונה בסד עיניים,
שכל מי שעשוי היה לכוות, כבר נמצא כאן.
לא, לא נכוויתי ממישהו מכאן, אפילו אם הוא בינתיים כבר כאן.
נכוויתי ממישהו מ"שם". באתי לכאן כדי להווכח שאפשר אחרת.)

בין אם אבחר מכאן או משם בהמשך,
אני חייבת להכיר את מכלול ההסכמות
שיאפשרו לי להגן על עצמי.

A v​(שולט) - המסקנה שלך נכונה לחלוטין

ורק כשתכירי באמת רק אז תוכלי לראות לאן פנייך מועדות

בהצלחה!!
לפני 17 שנים
מרצדת - }{.
לפני 17 שנים
Yosefus​(שולט) - אכן, חייבת.
(אבל למה קוטג' למה?)
לפני 17 שנים
מרצדת - לא יודעת.
נדמה לי שמפני שקוטג' הוא דבר בלתי סביר בעליל, קל לי לוותר עליו במשפטים קצרים באינטרנט, ואפילו במציאות.
אבל למה אתה נזעק להגנתו למה?
לפני 17 שנים
עזרא - תגידי
לשליטה יש גבולות?
לפני 17 שנים
מרצדת - לא גבולות, קלעים.
וצריך לזכור שיש ימין ויש ימין-במה.
לפני 17 שנים
עזרא קלעים-מושלם - בסדר ימין במה יש
אבל מעלה ומטה אין במה
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י