מרצדת

על במותייך חלל

יום אחד אולי אפרוש כנפיים

לפני 14 שנים. 1 במאי 2010 בשעה 13:05

מה את בוכה?
תירגעי.
זה כולה מאי, קיביני-אמו.

מרצדת - וגם ל"ג בעומר, תראי.
תריחי. התרגשי.
מחי את הדמעות נו.

אופיתך.

לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר

הרשמ/י התחבר/י