לפני 14 שנים. 21 באוגוסט 2010 בשעה 17:09
סוף סוף,
קניתי לי דיסק של פוליאנה פרנק.
לא הייתי נוער עם דיסקמן, והקול שלה, של שרון-אליוט-בן-עזר,
הסתנן אלי רק כשבחרתי מהדיסקים של אחר, בנסיעה ארוכה,
שלא לדבר על ההיכרות הדוחה עם "זיוה"
דווקא מצד ההוא שעדיין לא מקבל שם של אדם.
אבל עכשיו הם אנשים מבוגרים ואני בדיוק רכשתי לי עצמי קטן,
והיתה הופעה בצד השני של הארץ ויש דיסק עם השם שלי עליו
אי שם בערימות של מישהי אהובה.
אז נכון שעכשיו כבר לא לא עולם של דיסקים
שלא תשכבי על מיטה על נגן על הבטן שלך,
מרגישה את הסיבובים.
אבל הצעצוע הרבוע הקטן יכול, וגם את:
להקשיב לדיסק בגילך, כמו לראשונה.
לאחור תביני איך שזה היה גורם של מטאמורפוזה
לכל כך הרבה אנשים שחשובים בחיים שלך
קדימה, תביני.
