לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

על במותייך חלל

יום אחד אולי אפרוש כנפיים
לפני 13 שנים. 16 באפריל 2011 בשעה 19:43

מעט מדי זמן עבר מאז שנחתת כאן ואני כבר עייפה, מיישנת את עצמי:
"נומי, נומי, אינשאללה לא תקומי". מפחיד אותי לשמוע את עצמי ככה.
אולי הגיע הזמן לא להתקשר ולא להחזיר טלפונים,
אבל הרי זה עולם ללא טלפון עבורנו בכל יתר 49 השבועות של השנה,
מה השלושה האלה ישנו. ואיך את לא שומעת את עצמך,
הרי אם הם בטלים בשישים ממילא, למה את מצפה בהם לגדולות ונצורות.

השולט אור​(שולט) - לא הבנתי אבל מקווה שאת בסדר.
לפני 13 שנים
מרצדת - אני לא מאושרת, אבל לא נשקפת לי סכנה גופנית.
לגבי שלל החוויות שבתווך אני בעיקר מוציאה קיטור בתקווה שייקל עלי להתמודד.

תודה שכתבת.
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י