לראותה.

אני כאן בארץ עם הילדים.
היא שם, בארץ אחרת, בעיר בירה מדהימה באירופה.

יושבת בבית קפה עם שוקולה אולה.

ואז
הוא מסתובב אליה. אומר לה באנגלית במבטא אירופי מובהק: "סיגריה".
היא מחייכת, מושיטה לו את הקופסא.
הוא מוציא סיגריה, זורק את הקופסא בחזרה.
היא מרימה גבה.
הוא אומר: "אש".
היא באיטיות שולחת יד אל השולחן, לוקחת את המצית ומושיטה לו.
הוא עם הסיגריה בפה, מניד בראשו. מסמן לה עם הסנטר שהיא תצית.
היא עם מבט פליאה בעיניים.
מקרבת את המצית ומציתה לו.
הוא שואף. הסיגריה ניצתת.

היא מחזירה את המצית.
נבוכה.
הוא מוציא סילון עשן לכיוונה.
מסובב את הגב אליה.
היא מסתובבת בחזרה לשולחנה, מהורהרת.
חצי דקה עוברת.
אצבע נוקשה, נוקשת לה על הכתף.
היא נבהלת. מסתובבת. זה הוא.
"את המאפרה". הוא אומר בהחלטיות.
היא נדהמת.
רוצה להגיד משהו, אבל מוותרת. מסתובבת אל השולחן שלה.
לוקחת את המאפרה ומושיטה לו.
הוא עם הסיגריה בפה, עם אפר מתארך בקצה, מניד בראשו.
היא לא מבינה.
הוא אומר: "את המאפרה".
היא מראה לו.
הוא מניד בראשו שוב.
היא לא מבינה.
הוא אומר: "תפתחי את הפה. את המאפרה".
לפתע זה מכה בה.
היא המומה. פיה נפתח קמעה בתדהמה.

הוא צוחק. אומר לה: "מצויין".
לפתע קם. היא נרתעת קלות.

הוא נעמד מעליה. מכניס את ידו לתוך כיס פנימי בג'קט המחוייט שלו,
מפשפש קצרות ושולף משם כרטיס ביקור.

הוא אומר: "את אוהבת לעשות. אני אוהב להגיד מה לעשות".

הוא מקרב את כרטיס הביקור שלו אל פניה ואז
מניח אותו על השולחן שלה.

היא בהלם מוחלט.

הוא אומר לה: "במשך הלילה אני אאלף אותך. בסוף הלילה את תהיי הזונה שלי".

ואז הוא מסתובב והולך.

ואז היא...