זה זמן מה שהוא מטפטף את הרעיון הזה למוחה.
רעיון השולט - המאלף – כפי שהוא אוהב לקרוא לו.
היא יודעת מה הוא רוצה ממנה.
הוא רוצה לראות אותה נשלטת על ידי המאלף שלה.
היא אישה חזקה, דעתנית, בטח ובטח לא אחת שאוהבת שאומרים לה מה לעשות.
אבל זה בדיוק מה שהוא רוצה ממנה.
הוא רוצה לראות אותה מתקפלת, מוכנעת, על ידי כוח חזק ממנה.
הוא רוצה לראות אותה נלקחת על ידי המאלף שמלמד אותה להיות שלו.
מלמד אותה להיות כלי להנאתו. שכביכול מכריח אותה לבצע דברים שאין היא רוצה.
אבל אלו בדיוק הדברים עליהם היא חולמת כל הזמן.
את הכרטיס לטיסה שלה הוא קנה לה והציע שתיסע יום קודם, כדי לאפשר לעצמה שהות להתכונן בנחת לפגישות העבודה הצפויות לה.
לאחר שהמועד נסגר הוא גילה לה את סיבת השינוי בתאריך - זה בוצע ככה על פי הוראת המאלף שאמור לטוס בדיוק באותו יום בהפרש של 45 דקות.
היא נדהמה לשמוע שהנה זה הולך לקרות.
פגישה עם המאלף.
פגישה ראשונה.
בשדה התעופה.
ההוראות היו מדוייקות לחלוטין.
הוא אמר לה מה ללבוש, באיזה שעה להגיע, היכן להיות לפני שהיא עושה צ'ק-אין.
למרות ההתנגדות שהיא כל הזמן טרחה להביע בעניין, הפעם היא החליטה ללכת על זה.
היא רוצה להרגיש את הכוח הזה מופעל עליה.
בא לה לחוש בהתרגשות ההיא, של מגע של גבר זר. גבר חזק. תובעני. כוחני. שיודע בדיוק מה הוא רוצה..
באווירה הזאת היא התכוננה לנסוע לשדה התעופה.
גורבת את הירכונים השחורים, תחתוני המשי, שקיבלה ממנו בדואר.
היו אלה תחתונים נורא קטנים עשויים מד דקיק – ממש מעט בד, אבל לא חוטיני.
היא לבשה אותם וחשה כיצד הם נצמדים לבשרה החמים אחרי המקלחת... ואהבה את המראה שהם העניקו לגופה.
החצאית המחוייטת. החולצה המכופתרת, החזייה התואמת.
הכול הוא שלח לה מראש.
אלו היו בגדים זרים. חדשים. יפים. מחוייטים. סקסיים נורא. היא הרגישה סקסית.
נעלי העקב הזקיפו את קומתה. והאיפור המחמיא. היא נראתה במיטבה.
הוא הסיע אותה לשדה התעופה.
הנסיעה עברה בשקט.
הוא במחשבותיו, מנסה לדמיין את ידי המאלף אוחזות באשתו.
כן.
בעוד זמן קצר היא תוכל לחוש את המגע שלו עליה. בתוכה..
ואילו היא המתינה בדריכות קלה. מצפה לראות אותו.
היא חשה את מגע הבגדים על גופה.
כל פיסת עור שלה התחככה בבדים היוקרתיים, וגירתה אותה.
היא חשה שפטמותיה זקורות והתחלה של רטיבות מחלחלת ממנה ונספגת בתחתוני המשי שלו.
ולפתע מצאה את עצמה בשדה התעופה.
מרגע שהוא הוריד אותה על המדרכה היא ידעה שהיא לא לבדה. הרגישה שעיני המאלף נעוצות בה.
היא הרגישה שהוא עוקב אחרי כל תנועה שלה.
היא השתדלה לא להראות שום סימן חיצוני להתרגשות שאפפה אותה.
היא קיוותה שאף אחד לא יכול לשמוע את ליבה, הולם בקול ושאיש לא יכול להרגיש בבטנה המתערבלת.
היא פעלה בדיוק לפי ההוראות וחצתה את רחבת המזרקה בדיוק בשעה שהוא הועיד לה.
היא עשתה את דרכה לחדר ה-VIP.
פקידת הקבלה הנחתה אותה לפינת ישיבה מבודדת יחסית, שם חיכתה לה על השולחן כוסית יין אדום – בדיוק כמו שהוא אמר.
היא שתתה אותה בצימאון וחשה איך האלכוהול מחמם את דמה.
סומק קל עלה ממחשוף החולצה וקישט את צווארה.
צלצול הטלפון... 5 מילים. גשי לשירותי הגברים. התא האמצעי.
מבלי לחשוב פעמיים ובנסיון מוצלח להדחיק את מה שהיא עושה, היא ניגשת אל התא האמצעי בשירותי הגברים.
התא ריק. היא מרגישה קוצר נשימה – כמו אחרי ריצה ממושכת.
היא מתנשמת. השדיים שלה עולים ויורדים בקצב והבטן שלה רועדת בציפיה.
היא נצמדת אל הקיר הקר, מנסה לשאוב כוח מהאבנים הקרירות שיצננו את התרגשותה.
הדלת נפתחת. היא שומעת את צעדיו. הוא פוסע בהחלטיות פותח את דלת התא ונכנס.
סופסוף אנחנו נפגשים הוא אומר. קולו מוכר. המראה שלו כמו בתמונה. היא מכירה אותו. יודעת מה הוא רוצה ממנה.
אדוני. היא אומרת מילה אחת שמקפלת בתוכה מערכת יחסים שנבנתה ביניהם לאורך זמן.
אדוני. אני כאן. בדיוק כמו שאמרת.
הוא סוקר אותה בעיניו. מרוצה ממה שהוא רואה... היא רואה שהוא מרוצה.
