לפני 15 שנים. 26 במאי 2009 בשעה 20:15
יקרה שלי,
בסוף השבוע הזה נפרדות דרכינו.
כאילו לא בחרתי, נאלצתי, כמעט אולצתי.
אני באה והולכת, ושוב חוזרת, וחוזר חלילה.
ואת תמיד כאן, ממתינה לי בשתיקה.
מגוננת. נעימה.
שותפה, בדממה השלווה שלך.
תודה.
לי כל קיר נושא מזכרת, כל אריח, כל משקוף.
דירה יפהפיה שלי, אנצור זכרונותינו לעד.
מאחלת לך מישהו ממש ממש טוב.
ממני, הלוחשת לקירות.