bleeding heart

הכרתי מישהו (דיי מקסים האמת) בקבוצה בדס"מ שאני נמצאת בה (ומסתבר שהוא גם נמצא כאן באתר) ואני מרגישה שזה זורם טוב

הוא חכם, מרשים, חתיך, סקסי, יודע להתמודד איתי ולא מפחד ממני ויש לנו כל מיני סטיות משותפות

כייף לי לדבר איתו, השיחה מרגישה לי כל כך טבעית, זורמת

אני לא זוכרת מתי הרגשתי ככה מול מישהו שגם מעוניין בדייט כמוני, באיזשהו תהליך רגשי ולא סתם בבדס"מ וסקס

הוא כמובן יודע על הפפילומה והוא עדיין רוצה להיפגש, להכיר, לחוות

הוא גם כותב שירים ושלח לי בפרטי חלק מהם ו"על הדרך" גם כתב שיר עלי

ואני?

אני נמסה מדברים כאלו

כשכותבים עלי באופן כללי או כשכותבים לי שיר או סיפור שהוא גם עלי ומקדישים לי אותו

יש בזה משהו כל כך מיוחד עבורי

אני לא נוטה לתת מהר כינוי לאדם, זה משהו שהוא קדוש מבחינתי

אבל אצלו כבר שאלתי אותו אם הכינוי "ערפד אפל" ומסתבר שזה גם משהו שהחמיא לו והוא גם נהנה מהמחשבה שאני כותבת או אכתוב עליו

הדלת של הלב טיפה נפתחה

אבל רק טיפה

אני לא רוצה להתרסק שוב אחרי מי ששבר לי את האמון באותה צורה.

* מחכה ממש לדייט היום

* צריכה למצוא פאב טוב בחיפה

.

בבקשה תשמור על הרגש הקטן שמתפתח ואל תשבור את האמון, אני בוחרת לסמוך.

אני רשמית מתייאשת מבני אנוש 🤦🏼‍♀️

"גבר אמיתי זה מישהו עם כסף שיכול לעשות מה שבא לו גם בכלבה כמוך."

מה שתגיד

יא "גבר גבר"!
 

מישהו שהתחלתי להתכתב איתו ממש בקטנה, אני בעיקר מנסה להבין מה הוא אוהב אצלי באופן כללי

הוא כותב ממש טיפה

וישר הודעה אחרי זה:

"שאלה לי אלייך את ערפדית שאוהבת לעשות צואה על משהו?"

WTF?

יש א.נשים שצריכים.ות ללמוד יחסי אנוש בסיסיים לפני שהם.ן נרשמים.ות לאתר הזה ומדברים.ות/מתכתבים.ות עם אחרים.ות

אני לא יודעת מה אני מרגישה

הנושא הזה כל כך מורכב

ואני לא בטוחה שאני יודעת איך להתנהל בתוכו

התחלתי להתכתב טיפה עם אבא שלי בימי שישי

אבל בדרך כלל זה פשוט "שבת שלום" וזהו, לא משהו שבאמת מתפתח לשיח

בשבוע שעבר אחי אמר לי שלאבא יש קורונה ושגם חזר הסרטן

לוקי עם ספקות לגבי הסרטן אבל אני כבר לא בטוחה

היום התכתבנו קצת ושאלתי אותו על הקורונה ומשם פיתחנו קצת שיח וזה הגיע לנושא של הסרטן

זה כבר סיבוב... וואו... עשירי? שיש לו סרטן כלשהו

הפעם שוב במעי הדק

אין טיפול כימי שהוא יכול לעשות, הגוף שלו פיתח אלרגיה, אז כרגע זה רק טיפולים ביולוגיים וגם מערכת החיסון שלו כרגע (בגלל כל מה שהוא עבר) לא ממש קיימת

לוקי חושב שכואב לי אבל זה לא בדיוק כואב

אני עצובה, אני דואגת אבל לא כואב לי

והרגשות האלו מבלבלים אותי, אני גם לא בטוחה שאני מדייקת ברגשות האלו

אבא שלי עשה כל כך הרבה שיט והוא גם לא באמת השתנה באופי שלו, אני לא אשכח את הפעם האחרונה שהוא פגע בי וזה היה זלזול טוטאלי בעסק שלי "כבדיחה"

קשה לי לסלוח על כל המכות, על נושא גילוי העריות, על כל ההתעללות הנפשית... על זה שהבסיס לתיעוב העצמי שלי התחיל שם (במיוחד כשהוא לא באמת ביקש סליחה, אלא אמר "שנינו עשינו טעויות")

אבל הוא כן אבא שלי אחרי הכל ואני לא הייתי רוצה שהוא ימות

לפעמים, רק לפעמים, הייתי רוצה לא להרגיש

להיות כל כך אפלה, כל כך רעה שאני אהיה מסוגלת לאהוב רק את עצמי ולדאוג רק לעצמי

ואז אני גם נזכרת במחיר של זה ואני יודעת שאני לא באמת רוצה את זה

אולי כן כואב לי?

למה יש לי דמעות כרגע?

אני לא יודעת.

* פאק, אין לי כח בשיט ללכת לחדר כושר עכשיו, אני מותשת ברמות אחרות, אולי אני צריכה לשנות את היום שבו אני הולכת לחדר כושר

* פאק 2, אני זקוקה לסשן שיפרק לי את הצורה

את, אחותי הלוחמת, עדיין שם ומתמסרת 

עם העיניים האלו שלך

ואני?

אני כבר לא שם

כבר לא מרגישה את הצורך

כבר לא מרגישה אהבה, לא באמת

זיכרון של נוסטלגיה, זיכרון של אהבה אבל זה רק... זיכרון.

כמה זה נראה שונה אחותי האהובה

יום יבוא ואת תרגישי כמוני

אני אגרום לזה

ואז את תוכלי להתמסר למישהו אחר שבאמת ראוי לזה

אני מבטיחה לך

ממצב של:

אין לי דייטים עזבו אותי באמא שלכם

עברתי למצב של:

שלושה אנשים שונים רוצים לצאת לדייט איתי (ואחד מהם מסקרן אותי ברמות אחרות)

אני כל הזמן כותבת ואומרת שישנם מעט א.נשים שניתקלתי בהם בחיי שאני רוצה להתמסר אליהם.ן, שפשוט בא להיות על הברכיים ולעשות מה שיגידו לי ואפילו למתוח את הגבולות שלי איתם.ן

יש מישהו שאני מכירה כבר תקופה ארוכה (שנה או שנתיים) שזאת בדיוק ההרגשה שלי מולו

לא מזמן שלחתי לו תמונה שלי ערומה ועל הברכיים בשבילו

זאת הרגשה מוזרה כי מאז מרץ האחרון אני עוד יותר מגנה על עצמי בנושא הזה

אבל... מולו זה מרגיש כל כך נכון

ואני רוצה להתמסר אליו

מולו אני בוחרת להסכים לוותר על הגבול של חגורה (מה שלא קורה כמעט אף פעם) או על הגבול של רימינג או על כל מיני גבולות נוספים

משהו בו... לא יודעת

משהו שונה

הוא מצליח להוציא את הרצון הזה ממני

ובא לי לפגוש אותו בשביל סשן וסקס מטורף

להסתכל לו בעיניים בפעם הראשונה ולדעת שזה המקום הנכון והטבעי שלי

מעולם לא נפגשנו ואני מוצאת את עצמי רעבה לזה מולו

פאק

הסתבכתי.

מה שלום כולם.ן?

(כן כן, השיר מתנגן לי בראש כרגע)

אתמול היה יום עם המון סחרור רגשי (טוב) ועשייה מטורפת

אני גם מרגישה שיש מסביבי הרבה א.נשים שמעודדים.ות אותי בדרך ומאמינים.ות בי והתוצאה של אתמול מאפשר לי להתחיל להאמין בעצמי ואפילו להרגיש גאווה

אני כותבת את הפוסט הזה גם בשביל הימים היותר קשים שבהם אני מרגישה שאני רק כישלון ושאולי לעסק הזה אין בכלל סיכוי

המטפלת שלי ביטלה היום את הטיפול כי היא לא יכולה להיפגש (אבל לפחות כן תהיה שיחת טלפון) מסיבה מאוד לגיטימית לחלוטין אבל עדיין זה קצת קשה לי כי אני צריכה מקום טיפולי שאני אוכל "להקיא" את הרגשות הנוכחיים ולעבד אותם

מחר לוקי ואני הולכים לחדר כושר, אני חייבת לחזור ולנסות לקבע את ההרגל הזה מחדש

ואנחנו גם צריכים להתחיל לעלות הילוך בנושא של חיפוש דירה

אני גם רואה את הקובן בסופ"ש וגם יש לי דייט (הבחור כמובן יודע על הפפילומה ועל הגבול של "בלי אקטים מיניים כרגע")

ויש לי חברה ממש טובה מכאן שאני מתה כבר לעשות איתה שיחת טלפון, אני כל כך מתגעגעת אליה!

יאללה, שיהיה לכולנו יום מכושף, נהדר ושקט!