הכרתי מישהו (דיי מקסים האמת) בקבוצה בדס"מ שאני נמצאת בה (ומסתבר שהוא גם נמצא כאן באתר) ואני מרגישה שזה זורם טוב
הוא חכם, מרשים, חתיך, סקסי, יודע להתמודד איתי ולא מפחד ממני ויש לנו כל מיני סטיות משותפות
כייף לי לדבר איתו, השיחה מרגישה לי כל כך טבעית, זורמת
אני לא זוכרת מתי הרגשתי ככה מול מישהו שגם מעוניין בדייט כמוני, באיזשהו תהליך רגשי ולא סתם בבדס"מ וסקס
הוא כמובן יודע על הפפילומה והוא עדיין רוצה להיפגש, להכיר, לחוות
הוא גם כותב שירים ושלח לי בפרטי חלק מהם ו"על הדרך" גם כתב שיר עלי
ואני?
אני נמסה מדברים כאלו
כשכותבים עלי באופן כללי או כשכותבים לי שיר או סיפור שהוא גם עלי ומקדישים לי אותו
יש בזה משהו כל כך מיוחד עבורי
אני לא נוטה לתת מהר כינוי לאדם, זה משהו שהוא קדוש מבחינתי
אבל אצלו כבר שאלתי אותו אם הכינוי "ערפד אפל" ומסתבר שזה גם משהו שהחמיא לו והוא גם נהנה מהמחשבה שאני כותבת או אכתוב עליו
הדלת של הלב טיפה נפתחה
אבל רק טיפה
אני לא רוצה להתרסק שוב אחרי מי ששבר לי את האמון באותה צורה.
* מחכה ממש לדייט היום
* צריכה למצוא פאב טוב בחיפה
.
בבקשה תשמור על הרגש הקטן שמתפתח ואל תשבור את האמון, אני בוחרת לסמוך.
